קרבן מנחה (חאגיז)/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ט. כרם היה לשלמה [שיר השירים]

כרם היה לשלמה - זה בית המקדש ולמה תלאו בשלמה לפי שנתן נפשו עליו [ילקו"ש תתקצ"ד]

ילקוט: כרם היה לשלמה [שיר השירים ח' י"א], ולמה תלאו בשלמה, שנתן נפשו עליו. פירוש, שהטריח את קונו להכניס ארון לבית קדש הקדשים [שבת ל.][1].

וכן יש לומר, בצלאל שנתן נפשו על המשכן[2], שהורה הוראה בפני משה שאמר לו עשה ארון [ברכות נה.][3]. [ועיין מ"ש בסי' נ"ה].


[1] אולי הכוונה, דמסר נפשו היות ועי"ז מתחייב נידוי, כמבואר בתענית [יט.] במעשה דחוני המעגל שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי. ואפשר עוד, דאמרו בגמ' [שבת שם] דאמר שלמה כ"ד רננות ולא נענה, פתח ואמר "שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד", רהטו שערים בתריה למיבלעיה וכו'.

[2] כדאיתא ברש"י [שמות ל"ז א'] על פסוק "ויעש בצלאל את הארן" וגו' וז"ל: "לפי שנתן נפשו על המלאכה יותר משאר חכמים נקראת על שמו".

[3] פירוש, דבזה מסר נפשו למיתה, דמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה [עירובין סג.] וכ"כ בספר ליקוטי יהודה בשם חידושי הרי"ם וכן מביאים בשם ר' יהושע מקוטנא.