קרבן מנחה (חאגיז)/הקדמה

הקדמת רבינו המחבר זיע"א

אמר הצעיר יעקב אשר הוסב שמי ישראל בכמוהר"ר שמואל חאגי"ז זלה"ה, בהיות כי מצאתי עצמי מחוייב לה' אלהי אבותי, מכמה חסדים ונפלאות שהגדיל לעשות עמי, מיום היותי, עד אשר חליתי חולי רע ומר, והגעתי בו עד שערי מות, ויהי עמדי, והעלני ממות לחיים. גם מסכנות הדרכים אשר הלכתי בהם, כי לולי ה' עזרתה לי, אזי בלעוני שונאי נפשי.

אמרתי, במה אקדם פניו, כי אם בזבחי תודה, כדכתיב "ונשלמה פרים שפתינו", בדקתי באמתחותי, ומצאתי כמה חידושי דינים על אורח החיים והלכות אחרות מקובצות מכאן ומכאן, וכשבאתי להדפיס, ראיתי כי תכבד עלי העבודה מרוב ההוצאות שאיננה עתה מזומנת בידי.

אמרתי להדפיס קונטריס אחד לפני התלמידים ממילי דאגדתא, ויהא נחשב לי כקרבן מנחה, דרחמנא ליבא בעי, וכדתנן בסוף מנחות: נאמר בעולת בהמה אשה ריח ניחוח וכולי, ובמנחה אשה ריח ניחוח, ללמד שאחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין אדם דעתו לשמים.

יהי רצון מלפניו יתברך שיקבל מנחתי זאת, ואם מעט היא. הוא יהיה בעזרתי על דבר כבוד שמו, אכיר"א.

אגיד לך הקורא, אם לא תדע מקור המאמר ותדקדק בפשט הנאמר, לא תטעם מאומה, ותהיה דומה ככוסס את האגוזים בקליפתן.