קרבן מנחה (חאגיז)/ג
ג. שאילת שלמה [מלכים א']
בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן לך: ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך ושאלת לך הבין לשמע משפט: הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך: וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עשר גם כבוד אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך: [מלכים א' פרק ג']
כשאמר לו הקב"ה לשלמה [מלכים א' ג' ה'] שאל מה אתן לך, היה לו לשאול שיצילהו מיצר הרע. אלא, שחשב לינצל בחכמתו, "אני ארבה ולא אסור" [סנהדרין כא:]. ואם היה שואל שירחיקהו יתברך מן החטא וימנעהו כמו שחשך לאבימלך, הכל היה נתון בידו. אמת, דלגבי מה שלמטה מן החכמה היתה החכמה שאלה הגונה, אבל העיקר היתה זאת, שאם היה שואל איזה דבר היה נותן לו, דכתיב: צדיק מושל יראת ה'.
ולפיכך אמר לו יתעלה [מלכים א' י"א] יען אשר שאלת וגו' ולא שאלת וגו' ונפש אויבך, רמז רמז לו, שהיה לו לשאול על האויב הוא יצר הרע. גם אשר לא שאלת אתן לך גם עושר וגו', ולא אמר לו שיתן בידו נפש אויביו דהיינו יצר הרע.
אבל לעתיד לבא כתיב ביואל "ואת הצפוני ארחיק מעליכם כי הגדיל לעשות", וגם ה' יגדיל לעשות לאבדו[1]. [ועיין סימן ש"י].
[1] ועי' עוד בענין זה במשנת חכמים [תכ"ח תכ"ט]