קרבן אליהו/פדיון פטר חמור
פדיון פטר חמור
[עריכה]יא. לפדות ולד חמור שנולד ראשון, שנאמר [שמות יג יג] "ופטר חמור תפדה בשה", ועניינה הוא שלוקח הישראלי שה אחד ונותנו לכהן בפדיון בכור החמור שהוא לשם, ואם אין לו שה, פודהו בדמי שה. ולפי שאין דמי השיות שוין אמר רז"ל בכורות [דף י"א ע"א] עין יפה בסלע רעה ובינונית בג' זוזין. וזמן הפדיון עד ל' יום. והשה חולין ביד כהן, והחמור ביד ישראל.
כתב החינוך: בשורש מצוה זו כדי שיזכרו היהודים לעולם הנס שנעשה להם ביציאת מצרים, שהרג כל בכוריהם שנמשלו לחמורים כמו שכתוב [עכ"ל]. ואני אומר חוץ ממה שפירשתי לעיל במצוה ראשונה של קדוש הבכורות.
ונראה שבהיות שבזכות יצחק יצאו ישראל ממצרים כמו שנראה מהמדרש על שהחליף שי"ן בצד"י ולכן בד' מקומות יצחק בשי"ן "ושבועתו לישחק", "ונשמו במות ישחק" כו', ומשי"ן שעולה ש' יצא מהם צ' נשאר רד"ו כו'. וכמו שפי' בע"ה בפרשת וארא בגמטריא יצחק שבעבור יצחק יצאו ישראל ממצרים ע"כ.
עוד דע, שבענין העקידה, העם הדומים לחמור שהיה אליעזר וישמעאל, היו רוצין שימות יצחק שם, והקב"ה הצילו שהזמין שה במקומו, ובהיות שהציל, גרם הצלתו לשיצאו ישראל ממצרים בזכתו, ולכן ופטר חמור שהוא רומז על אליעזר וישמעאל עם הדומים לחמור תפדה בשה כדי שיזכור הפלא הגדול שהגיע ליצחק אע"פ שפדה הקב"ה מחשבת עם הדומים לחמור בשה שהזמין במקומו והגיע נס שלו לבנים אחריו שבזכותו יצאו ממצרים לכן לזכירת ענין זה נצטוינו במצוה זו.
[מצוה זו: עיין בסמוך מצוה י"ב ותדע מקומות מצוה זו. ספר המצות עשין פ"א].