לדלג לתוכן

קרבן אליהו/השבתת חמץ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

השבתת חמץ

[עריכה]

ז. להסיר כל לחם חמץ ממשכנותינו ביום י"ד בניסן שנאמר: [שמות יב לו] "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם" ופירושו "הראשון" קודם לפסח.

שורש מצוה זו, בהיות כי בניסן לא קר ולא חם, והאילנות מלבלבות, ומתחיל האדם להתגאות, לכן הזהיר הקב"ה על שביתת השאור לגמרי, לרמוז על ביטול הגאוה מן האדם, כי תועבת ה' כל גבה לב. הנה השאור עולה בחמיצו ולכן אסר רחמנא שאור ודבש בקטורת מטעם זה לפי שעולים כנודע, רמז כי כל דבר של גאוה לא יכון לנגד עיניו. ולזה בא ביטול השאור בניסן מכל וכל, בהיותם ימים מוכנים להתגאות, ויהיה לזכרון בין עיניו ביטול הגאוה בביטול השאור לפי שעולה בחימוצו שהוא דרך גאות.

ומה גם, שלא הגלה אותם למצרים כי אם להשפילם בחומר ובלבנים כדי שיקבלו עוז דת להם. ולכן בצאתם בניסן ממצרים נצטוו על ביטול השאור הרומז על הגאוה, כדפרישית שבטול הגאוה יגרום בקיום התורה, כאמרם ז"ל [נדרים דף נ"ה ע"ד] "וממדבר מתנה" כיון שאם משים עצמו כמדבר ניתנה לו במתנה.

מצוה זו: פסחים פ"ק, הרמב"ם הלכות חמץ ומצה פ"ב. סמ"ג חלק עשין סי' ל"ט. סמ"ק סי' צ"ב כו'. או"ח סי' תל"א. רי"ו חלק אדם נתיב ה' ח"א. כלבו סי' מ"ח. רוקח סי' רס"ו. אגור סי תשכ"ו. לוחות הברית דף שי"ג ע"ב. ס' המצות עשין קנ"ו.