קצות החושן על חושן משפט שכ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף ב[עריכה]
(א) והוי ליה כמלוה בשטר כת' הסמ"ע גם זה נתינת טעם הוא למה אין כותבין אלא מדעת שניהם שהרי משכתבו יהיה עליו הכתיבה כמלוה בשטר לטרוף על ידו ממשעבדי שלו מה שקצב עמו ולא ניחא לסתם אנשים שיהיה עליהם שטר כזה וכע"ש הט"ו בסי' ל"ט מיהו כתבתי בפרישה דהיינו דוקא כשפרט בתוך השטר קצבה ידוע ליתן לו וכן מוכח לשון הטור ע"ש אבל אם לא נפרט אלא שליש או רביע כו' אין מוציאים בשטר כזה ממשועבדין דאין מוציאין למזון האשה והבנות אלא מבני חורין עכ"ל. וקשיא לי דהא אפי' שוכר במעות וכת' שטר עליו נמי אינו כמלוה בשטר משום דלא נכתב אלא כי היכא דלא ליחזק עליה וכמ"ש תוס' פ' השואל (דף קי"ג) גבי האי שטרא דכתב לעשר שנין ע"ש וכ"כ בטור וש"ע סי' שי"ז ס"א דאפי' שכירות בשטר יכול לטעון פרעתי ע"ש ולא משכחת שכירות בשטר שלא יוכל לטעון פרעתי אלא א"כ כתבו שטר אחר על דמי השכירות חוץ משטר השכירות ע"ש בסמ"ע סי' שי"ז והכא דמיירי משטר השכירות א"כ אמאי הוי כמלוה בשטר ואין לחלק ולומר דלענין פרעתי לא הוי מלוה בשטר אבל למשעבדי ה"ל דין שטר דכיון דיכול לטעון פרעתי ממילא אינו גובה ממשעבדי דשמא פרע ואפי' היכא דאתברר דלא פרע וכגון תוך זמנו וכיוצא נמי אין לו' דגובה ממשעבדי כיון דטעמא משום דלא נכתב לגוביינא א"כ למשעבדי נמי לא מהני ולכן נלפענ"ד דמ"ש הטור וה"ל כמלוה בשטר לאו למשעבדי קאמר אלא קאי על מ"ש ומשכתבו אין יכולין לחזור בהם ואם התנו שישלם לו כלום משכתבו קנו וה"ל כמלוה בשטר היינו דה"ל כמלוה בשטר לענין חיוב שמחייב עצמו בשטר אבל לענין משעבדי ופרעתי לא ה"ל כמלוה בשטר דשטר שכירות אינו לגוביינא וכמ"ש בסי' שי"ז בטור שם והאי לישנא דכת' בטור דה"ל כמלוה בשטר לא מצינו לא ברי"ף ורא"ש ולא ברמב"ם ולא נדע מאין הוציא הטור האי דה"ל כמלוה בשטר ואכתי צ"ע:
סעיף ג[עריכה]
(ב) וחטיטת המקומות ז"ל הטור ויתן בעל השדה עיקר הדברי' הצריכים לעבודת הקרקע כמו הקורדם שחופרין בו וכו' והדברים שאינן מעיקר העבודה אלא כדי להקל מעבודה כגון היאורים שעושים להמשיך בהם מים ע"פ השדה על המקבל לעשותו ע"ש וכת' הסמ"ע שלפי זה לה"ל למימר חטיטת המקומות שמתקבצים בהם המים דמשמע שחופרין אותו להיות המים מקובץ ועומד שם ע"ש ונראה דהרמב"ם מפ' פי' אחר בש"ס דלא כפרש"י דמפ' יאורי היינו יאורים להמשיך בהם מים על פני השדה ע"ש וזה ג"כ דברי הטור ע"פ פירש"י אבל בשטה מקובצת כת' דהראב"ד מפ' אריסא עביד בה יאורי כמו נברכת לקבץ מהם מים ומשם יספקו לערוגות ע"ש וזה הוא נמי פי' הרמב"ם וש"ע שמקבצין בהם ע"ש בשטה פ' המקבל: