קצות החושן על חושן משפט רנא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף ב[עריכה]
(א) על המקבל להביא ראיה. ז"ל הרמב"ם ואם היו המטלטלין ביד המקבל מתוך שיכול לו' שלי הן ישבע היסת שבריא היה עכ"ל ע"ש פ"ט מזכי'. וכת' הרב המגיד ז"ל נראה דאפי' ליכא מגו כיון שיש עדים שמחמת מתנה זו בא לידו חזר הנותן להיות מוציא מחבירו עליו הראיה אחר שהמטלטלין ביד המקבל וזה החלק צ"ע עכ"ל. ובש"ך כת' דאין כאן צ"ע וכ"כ בכסף משנה שם שהדבר פשוט כרמב"ם וכן דעת הטור והרב כאן דכי היכא דבעלמא אם יש עדים וראה אינו יכול לו' נתת לי במתנה ה"ה הכא כיון דאין העדים יודעין אם קנה במתנה וקי"ל דמתנת שכ"מ אינו קונה אלא לאחר מיתה א"כ אם היה מתנת שכ"מ הרי מעולם לא יצאת מיד הנותן וא"כ זה המקבל צריך להביא ראיה דאל"כ בעלמא נמי נימא יהא נאמן שלקח או נתן לו במתנה אלא ודאי כיון דאית עדים וראה ברשותא דמרא קאי וה"ה הכא עכ"ל. אבל נראה דהרב המגיד מיירי שידוע שהנותן הוציא המתנה מתחת ידו למקבל וכמ"ש כיון שיש עדים שמחמת מתנה זו באה לידו ובזה קונה לאלתר אם ימות ואינו יכול לחזור וכמ"ש הטור וש"ע בסי' קנ"ה ואם כן כיון דכבר יצא מרשות הנותן אם יתקיים התנאי והוא שימות והשתא דמספקא לן אם נתן במתנת בריא ולא היה שום תנאי או שנתן במתנת שכ"מ והוי כמו תנאי אם ימות דאם עמד חוזר וכמ"ש בש"ע סי' קכ"ה דאין הנותן יכול לחזור בו כל זמן שלא עמד כיון שזיכה ומסר ליד מקבל או שלוחו אבל אם עמד חוזר. וע"ש בטור. וכיון דהיכא שהוציא הנותן המתנה מתחת ידו למקבל אין זה כמתנה שיכול לחזור בו אלא דהוי כמו תנאי אם ימות וא"כ יש כאן מתנה ודאי אלא שנסתפק אם יסתלק מחמת התנאי או לא הוי תנאי כלל אלא מתנת בריא ממש ובכה"ג מוקמינן המתנה ביד המקבל וכמ"ש הרשב"א בתשו' סי' תתקע"ב הובא בב"י סי' כ"ט וסי' מ"ו על ראובן שהוציא שטר על שמעון שמכר לו כרם והלה טוען כי לא מכרו לו אלא על תנאי שאם יפרע לו ש' דינרין שהלוה לו לזמן פ' יחזיר לו השטר ויבטל המכר והביא עדים כדבריו ופסקו הברורים שאפי' עדי השטר העידו בפירוש שלא היה תנאי אוקי תרי להדי תרי ואוקי נכסי בחזקת מאריה כו'. ואין דמיונם עולה יפה דשאני הכא שלדברי כולם לוקח זה כדין ירד לכרם זה שהחזיקו המוכר בכסף ובשטר אלא שהתנה לפי דבריו שאם יתן לו מעותיו תוך זמן פ' שתתבטל המכירה וכיון שהחזיק זה כדין אלא שזה טען שיש לו להסתלק מחמת תנאי ומביא עדים וזה טוען שאין מכירתו מתבטל ומביא עדים העמיד בחזקת שהוא מוחזק עכשיו וכו' ואע"פ שאין הקרקע נתפס וע"ש. ואם כן מכ"ש הכא במטלטלין היכא שידוע בעדים שמחמת מתנה באה לידו א"כ תו לא הוי כמו מתנת שכ"מ דאינו מתנה כלל עד אחר מיתה אבל זה שזיכה ומסר ליד המקבל הרי זו מתנת בריא ממש אלא שאם היה שכ"מ הוי כמו תנאי אם ימות וכיון דכדין ירד אלא שנסתפק בתנאי הרי זה בחזקת המקבל דהשתא בקרקע כה"ג מוקי בחזקת המקבל מכ"ש במטלטלין ואפי' ליכא מגו. מיהו זה דוקא שהגיע לידו מיד הנותן לשום מטלטלין דכל כה"ג הוי מתנת ברי' ממש אלא שהוא על תנאי אם ימות אבל אם נתן לו ע"י שטר וקנין ותפס אח"כ המקבל דכל כה"ג אם הי' שכ"מ אין בזה דין מתנת בריא כלל אלא מתנת שכ"מ ממש ויכול לחזור בו אפי' לא עמד וכיון דאנו מסופקים דשמא הי' שכ"מ א"כ לא יצא כלל מרשות הנותן והמקבל שלא כדין ירד כיון דשכ"מ אינו מהני אלא לאחר מיתה וכל כה"ג אין המקבל נאמן אלא במגו ומזה הוא דמיירי הרמב"ם וכן הטור והרמ"א בכה"ג שבא אח"כ ליד המקבל אבל הרב המגיד בחלקו מיירי שידוע בעדים שבא לידו מחמת מתנה זו היינו שמסרו לו לשום מתנה דכל כה"ג אינו מתנת שכ"מ אלא מתנה בתנאי וכיון שנסתפק אם היה תנאי ויש לו להסתפק כשעמד או לא הרי זה בחזקת המקבל ודו"ק: