קיצור שולחן ערוך ריד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סעיף א[עריכה]

  • כל שבעה אינו יוצא מביתו, אך אם מת לו מת או אפילו אצל אחר אלא שאין שם כדי מטה וקובריה, יוצא אפילו ביום הראשון, אם שלח המושל לקרוא לו, או שצריך ללכת לשאר דבר שצריך לו הרבה כגון דבר האבד, מותר לו לצאת ויתן עפר במנעליו.

סעיף ב[עריכה]

  • אפילו לבית הכנסת להתפלל אינו יוצא בתוך שבעה רק בשבת, אך אם אי אפשר לו לאסוף עשרה, ויהא מוכרח להתפלל ביחידית, ובשכונתו יש מנין, יכול לצאת ללכת להתפלל שם, שלא להתבטל מתפלה בצבור.

סעיף ג[עריכה]

  • אם האבל צריך למול את בנו הולך לבית הכנסת אפילו תוך שלשה ימים, ואם האבל הוא סנדק או מוהל לא יצא תוך שלשה, ולאחר שלשה יתפלל בביתו, וכשמביאין את התינוק למול הולך לבית הכנסת, ואם אין מוהל אחר בעיר הולך אפילו ביום ראשון.