קיצור שולחן ערוך קפג

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן קפג | במהדורה המנוקדת | >>

הלכות נזקי ממון
ובו ז סעיפים:

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז

(א)

• אסור להזיק ממון חברו, אפלו על דעת לשלם, כמו שאסור לגנב ולגזל על דעת לשלם. ואפלו לגרם נזק לחברו, בין במעשה בין בדבור, אסור, כגון ראובן שמוכר סחורה לגוי, ובא שמעון ואומר לו, שאינה שוה כל כך אף-על-פי שהאמת כן, אסור, שהרי אונאתו מתרת. וכל הגורם נזק לחברו, אפלו בענין שפטור מדיני אדם, חיב בדיני שמים, עד שיפיס את חברו.

(ב)

• אפלו מי שבא איזה נזק עליו, אסור לסלקו מעליו, אם על ידי זה יגרום שיבוא על חברו, כי אסור להציל את עצמו אפלו בגרם נזק ממון של חברו. אבל קדם שבא הנזק עליו, מתר לדחותו שלא יבוא עליו, אף-על-פי שעל ידי זה יבוא על חברו. כגון אמת המים שבאה לשטף שדהו, עד שלא נכנסה לשדהו, מתר לגדר בפניה, אף-על-פי שעל ידי זה היא שוטפת שדה חברו. אבל משנכנסה לשדהו, אסור להוציאה בענין שתגיע לשדה חברו, שכיון שהנזק מטל עליו, אינו רשאי לסלקו מעליו ולהטילו על חברו.

(ג)

• וכן חיל מלך שבא לעיר, ובני העיר מחיבים לתת להם אכסניא, אסור לאחד לתן שכר לשר החיל לפטרו, כי על ידי זה יגרם נזק לישראל אחר. וכן בכל שאר עניני מסים, אסור להשתדל אצל השר לפטרו, אם על ידי זה יכביד על אחרים . והעושה כן, נקרא מסור.

(ד)

• אסור למסר ישראל ביד גוים, בין גופו בין ממונו, בין במעשה בין בדבור, להלשין עליו או לגלות מצפוניו. וכל המוסר, אין לו חלק לעולם הבא. ואפלו רשע ובעל עברות, אסור למסרו לא גופו ולא ממונו, ואפלו הוא מצר לו ומצערו תמיד בדברים. אבל אם חברו מוסר אותו ואי-אפשר להציל את עצמו אלא על ידי שימסר אותו, מתר.

(ה)

• אסור לכנס לתוך שדה ניר של חברו, מפני שהוא דש נירו ומקלקלו.

(ו)

• אסור לעמד על שדה חברו להסתכל בה בשעה שהיא עומדת בקמותיה, שלא יזיקנה בעין הרע. ומכל-שכן שאסור להסתכל בחברו בענין שיש לחוש שיזיקנו בעין הרע. ואפלו בעסקיו ובמעשיו שאין בהם חשש הזק עין הרע, אם עושה בביתו וברשותו, אסור לראות שלא מדעתו, כי שמא אינו חפץ שידעו אחרים ממעשיו ועסקיו. ודרך-ארץ הוא כשאחד רואה שחברו עוסק במלאכתו, יברכנו ויאמר לו, תצליח במעשיך.

(ז)

• אפלו לעשות ברשות שלו דבר שהוא מזיק לשכנו, אסור. לא יניח בחצרו סמוך לכתל של חברו כל דבר שיש בו חמימות ומוציא הבל ומזיק את החומה, כגון זבל וכדומה, אלא אם כן הרחיק שלשה טפחים. וכן צריך להרחיק שלא לשפך מים סמוך לכתל חברו. ולכן צנור המקלח מן הגג, צריך להרחיקו מכתל חברו שלשה טפחים. ומכל-שכן שלא לשפך עביט של מי רגלים סמוך לכתל חברו. ולהשתין מים סמוך לכתל חברו, אם הוא כתל של אבנים או של עץ בלי טיט, די כשמרחיק טפח אחד. ואם היו האבנים צחיח סלע, אינו צריך להרחיק כלל, ומשתין אפלו על הכתל. ואם הוא כתל של לבנים או של עץ מחפה בטיט, צריך להרחיק שלשה טפחים. ועין עוד בסימן שאחר זה.