קיצור שולחן ערוך קעב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סימן קעב – הלכות חדש

סעיף א[עריכה]

  • כתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה וגו' פירוש שאסורין לאכול מתבואה חדשה מחמשת המינים, עד לאחר הקרבת העומר שהקריבו בששה עשר בניסן. ובזמן שאין עומד כל היום אסורין. בני חוץ לארץ שעושין יום טוב שני מחמת ספיקא, גם כל יום י"ז אסורין עד תחלת ליל י"ח. ותבואה שנזרעה ונשרשה קודם ט"ז ניסן, העומר הזה התירה ומותרת מיד לאחר קצירתה, אבל אם לא נשרשה קודם ט"ז בניסן, אסורה עד שיבא עומר הבא.

סעיף ב[עריכה]

  • לדעת רוב גדולי הפוסקים איסור זה גם בחוץ לארץ הוא מן התורה, ולכן צריכין להשגיח מאד בתבואה שנזרעה לפעמים אחר הפסח, או סמוך לפני הפסח שלא השרישה קודם ט"ז ניסן, כגון שעורים ושבולת שועל ובקצת מקומות גם חטין, שהן אסורין עד לאחר י"ז ניסן הבא. (ואם השרישה ביום ט"ז מותרת בתחלת ליל י"ז ניסן הבא מכח ממה נפשך) וגם השכר שנעשה מתבואה זו אסור עד לאחר פסח הבא. וכן השמרים אסורים, ואם חימצו בהם עיסה אפילו מתבואה ישנה, כל העיסה אסורה מחמת השמרים, תבואה שמסתפקים בה אם היא ישנה או חדשה יעשו עליה שאלת חכם.

סעיף ג[עריכה]

  • יש אומרים דאין איסור חדש אלא בתבואה שגדלה ברשות ישראל, ואפילו השדה שייכה לאינו יהודי אלא שהישראל שכרה, יש בתבואה זו איסור חדש. אבל בתבואה שגדלה ברשות אינו יהודי אין בה איסור חדש. ועל זה סומכים הרבה בשעת הדחק. ומכל מקום בתבואה שגדלה ברשות ישראל אין שום היתר. אבל רבו החולקים ואומרים דגם בשל אינו יהודי איכא איסור חדש, והמחמיר תבא עליו ברכה.