קיצור שולחן ערוך קסז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סימן קסז – הלכות עבודת כוכבים ומזלות

סעיף א[עריכה]

  • אלילים אסורים בהנאה, היא ותשמישה ונויה ותקרובה. ואם נתערב מדברים אלו אפילו אחד באלף של היתר אוסר כל התערובות בהנאה.

סעיף ב[עריכה]

  • אלילים של אינו יהודי וכן תשמישה ונויה יש להן ביטול, שכשמבטל אותה האינו יהודי בידים שלא תהא עודה עבודה זרה או תשמיש או נוי לעבודה זרה, הותרו.

סעיף ג[עריכה]

  • נרות שהדליקו לפניה ואחר כך כיבן האינו יהודי לצורך עצמו ומכרן לישראל מותרין, דכיון שכיבם לצורך עצמו זהו ביטולן, ומכל מקום אין לעשות מהן נרות של מצוה, וכן כל דבר של עבודה זרה, אף על פי שנתבטל ומותר להדיוט, אסור לדבר מצוה משום דמאיסי לגבוה.

סעיף ד[עריכה]

  • המלבושים שלובשים הכהנים כשנכנסים לבית אלילים, יש אומרים דנוי שלהם הן ולא נוי של אלילים ואינן צריכין ביטול, ויש מי שמצריך ביטול.

סעיף ה[עריכה]

  • אסור להסתכל באליל ובנוי שלו, שנאמר אל תפנו אל האלילים, וצריכין להרחיק מן הבית ומכל שכן מן האליל עצמו ארבע אמות שלא לעבור שם.

סעיף ו[עריכה]

  • ישב לו קוץ ברגלו או נתפזרו לו מעות בפני אליל, לא ישוח להסיר את הקוץ או ליטול את המעות, מפני שנראה כמשתחוה לו, ואפילו אין אדם רואה מכל מקום אסור, אלא ישב או יפנה אחוריו או צדו לצד האליל ואחר כך יטול.

סעיף ז[עריכה]

  • יש מי שאומר שאסור להלוות לצורך בנין אלילים או לתכשיטים או למשמשים, וכל שכן דאסור למכור להם תשמישים, והמונע מצליח. ואין לקשר ספרי אינו יהודי חוץ מספרי הדיינים והסופרים, ואם חושש משום איבה על כל פנים מה שיכול להשמט ישמט.

סעיף ח[עריכה]

  • מקום שמתקבצים עובדי כוכבים ואומרים ששם מוחלים להם עונותיהם, אסור לשאת ולתת שם עמהם.

סעיף ט[עריכה]

  • אסור להזכיר שם אלילים בין לצורך, כגון לומר לחבירו: המתן לי בצד עבודה זרה פלוני, בין שלא לצורך. שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו, ואסור לגרום לעובדי כוכבים שיזכיר שם אלילים שנאמר לא ישמע על פיך, לא ישמע בגרמא שלך. ואם נתחייב לו אינו יהודי שבועה יש מקילין להניח לו לישבע. שם החגים שהם כשמות בני אדם אין חשש להזכירם, והוא שלא יקראם כמו שהאינו יהודי מזכיר אותם בלשון חשיבות.

סעיף י[עריכה]

  • כל לצנותא אסורא חוץ מליצנותא דעבודה זרע דשריא.

סעיף יא[עריכה]

  • אסור ליתן מתנת חנם לאינו יהודי משבעה עממים שאינו מכירו, דכתיב ולא תחנם ודרשינן לא תתן להם מתנת חנם, אבל אם הוא מכירו לא הוי מתנת חנם, שגם הוא ישלם גמולו או כבר שילם לו והוי כמו מכירה.

סעיף יב[עריכה]

  • אסור לספר בשבחן אפילו לומר כמה נאה עובד כוכבים זה בצורתו, ומכל שכן שלא לספר בשבח מעשיו או שיחבב דבר מדבריו, שזהו גם כן בכלל לא תחנם לא תתן להם כן. אבל אם מכוין בשבחו להודות להקדוש ברוך הוא שברא בריה נאה כזו מותר.

סעיף יג[עריכה]

  • מותר לפרנס ענייהם ולבקר חוליהם ולקבור מתיהם ולהספידן ולנחם אבליהם משום דרכי שלום.

סעיף יד[עריכה]

  • לא יתיחד ישראל עם אינו יהודי משבעה עממים, מפני שהם חשודים על שפיכות דמים.

סעיף טו[עריכה]

  • אינה יהודית לא תניק לילד ישראל בביתה, ואפילו אחרים עומדים על גבה, אבל בבית ישראל מותרת להניקו אם אחרים עומדים על גבה או יוצאים ונכנסים והוא שלא יניחנו עמה לבדו בלילה.