קיצור שולחן ערוך קסו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סימן קסו – שלא לנחש לעונן ולכשף

סעיף א[עריכה]

  • כתיב לא תנחשו ולא תעוננו. כיצד הוא מנחש, האומר הואיל ונפל פתי מפי, או נפל מקלי מידי, או בני קרא לי מאחורי, עורב קרא לי, צבי הפסיקני בדרך, נחש מימיני, שועל משמאלי, לא אלך בדרך הזה כי לא אצליח, וכן אלו ששומעים צפצוף העוף ואומרים יהיה כך ולא יהיה כך, טוב לעשות דבר זה ורע לעשות דבר זה, וכן מי שמבקשין ממנו מעות: ואומר בבקשה ממך הניחני עתה, שחרית הוא ולא אתחיל תחלת היום בפרעון, או מוצאי שבת הוא או ראש חדש הוא, וכן אלו שאומרים צריכין לשחוט תרנגול זה מפני שקרא ערבית, או תרנגולת זאת מפני שקראה כמו תרנגול, וכן כל כיוצא בדברים אלו הכל אסור. והעושה דבר מדברים אלו עובר בלאו. יש אומרים דאם אינו אומר הטעם למה הוא מצוה לשחוט את התרנגולת או התרנגול, אלא אומר סתם, שחטו תרנגולת זאת או תרנגול זה, מותר לשחטם וכן הוא המנהג.

סעיף ב[עריכה]

  • בית תינוק ואשה, אף על פי שאין ניחוש יש סימן, פירוש שאם בנה בית או נולד לו תינוק או נשא אשה, אם הצליח אחר כך שלש פעמים או לא, הוי סימן לו להבא, ויכול לומר בית זה מצליח לי וכו', וכן מותר לשאול לתינוק איזה פסוק למד ולסמוך עליו לעשות מעשה, דחשיב קצת כמו נבואה, יש אומרים דמותר לעשות לו סימן בדבר שיבא לעתיד, כמו שעשה אליעזר עבד אברהם או יהונתן בן שאול, ויש אוסרין, וההולך בתום ובוטח בה' חסד יסובבנו.

סעיף ג[עריכה]

  • איזהו מעונן, זה שנתן עתים, שאומר באצטגנינות, יום פלוני טוב ויום פלוני רע, יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית, שנה פלונית או חודש פלוני רע לדבר פלוני. ומה שנוהגין שאין נושאין נשים אלא במילוי הלבנה, אין זאת בכלל מנחש ומעונן, שאין עושין זאת אלא לסימן טוב, כדרך שמושחין את המלכים על המעין לסימן שתמשוך מלכותו, כן עושין לסימן טוב כמו שהלבנה הולכת ומתמלאת. ומכל מקום אין לעכב את הנישואין בשביל זה, מכל שכן שאין לעשות חופת נדה בעבור זה. וכן נוהגין להתחיל ללמוד בראש חודש, ומה שנוהגין שאין מתחילין בשני וברביעי יש מתירין גם כן.

סעיף ד[עריכה]

  • עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה איזהו מעונן, זה האוחז את העינים, פירוש שהוא כאלו אוחז עיני בני אדם וסוגרן, שהוא מתעה אותן, שנדמה להם כאלו עושה דברים נפלאים חוץ מדרך הטבע, ובאמת אינו עושה כלום אלא בקלות ידיו. בתחבולות הוא מתעה אותן. והבדחנים שעושין כמעשים אלו על החתונות עוברים בלאו, והמצוה לעשותן עובר על לפני עור. ולכן מי שיש בידו למחות מחויב למחות, וכל שכן שאסור להסתכל ולראותן, אבל אם נכרי עושה כן מותר לראות.

סעיף ה[עריכה]

  • אסור לדרוש במכשפים אלא במקום סכנת נפשות, או אם בא לו איזה חולי על ידי כישוף או מקרה ורוח רעה מותר להתרפאות על ידי מכשף אינו יהודי.