קיצור שולחן ערוך קסג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סימן קסג – הלכות מילה

סעיף א[עריכה]

מצות עשה על האב למול את בנו, או לכבד ולעשות שליח לישראל אחר שימול אותו, ויש לו להאב לתת את הילד על ברכי הסנדק ולהושיט את האיזמל לידי המוהל ולעמוד אצלו בשעת המילה להראות שהוא שלוחו, ובין חיתוך לפריעה מברך האב אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. ויש לאדם לחזור ולהדר אחר מוהל וסנדק, היותר טוב וצדיק. נוהגין שאין נותנין סנדקאות לאיש אשר כבר היה אצלו סנדק בבן אחד. אם כיבד למוהל אחד אסור לחזור בו ולכבד לאחר, שנאמר שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב. ואם כיבד לאחד ובתוך כך הלך המוהל הזה מן העיר, וחשב האב כי לא יבא לזמן המילה, ועל כן כיבד לאחר, ובתוך כך בא הראשון ימהלנו הראשון.

סעיף ב[עריכה]

נוהגין שכל העם אצל המילה עומדים, שנאמר ויעמוד העם בברית. מלבד הסנדק שתופס את התינוק והוא יושב. ולאחר שבירך האב להכניסו וענו אמן, אומרים כולם: כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים.

סעיף ג[עריכה]

המוהל צריך שידע הלכות מילה וצריך שיחקור אם הילד הוא בריא. וגם להמילדת יש להזהיר אם תראה איזה מיחוש בילד תודיע.

סעיף ד[עריכה]

וצריכין ליזהר במאד מאד, שלא למול ולד שיש לו חשש חולי כי סכנת נפשות דוחה את הכל. שאפשר לו למול לאחר זמן ואי אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם, ועיין יורה דיעה סימן רסב וסימן רסג מתי מלין תינוק שהיה חולה והבריא. ומיד כשהתינוק ראוי למול אסור לעכב את המצוה מאיזה טעם להרבות שמחה וכדומה, אלא ימול מיד כשהוא ראוי אך לא בשבת ולא ביום טוב כמו שכתוב ביורה דיעה סימן רסו.

סעיף ה[עריכה]

אשה שמתו שני בניה מחמת מילה, שנראה כי המילה הכחישה את כחם אין מלין את השלישי עד שיגדל ויתחזק כחו, וכן אשה שמת לה ילד אחד מחמת מילה, וגם לאחותה אירע כן, אזי גם שאר האחיות לא ימולו בניהם עד שיגדלו ויתחזקו.

סעיף ו[עריכה]

תינוק שנולד בין השמשות או קצת קודם, יעשו שאלת חכם מתי ימול.

סעיף ז[עריכה]

תינוק שמת קודם שנימול (בין בתוך ח' ימים בין אחר כך) מלין אותו אצל קברו להסיר חרפתו ממנו שלא יקבר בערלתו כי חרפה היא לו. ואין מברכין על המילה, אבל קוראין לו שם לזכר שירחמוהו מן השמים ויחיה בתחיית המתים, ויהיה בו דיעה להכיר אביו ואמו, אם שכחו למולו וקברוהו בערלתו אם נזכרו מיד, שעדיין אין לחוש שנתנוול בקבר, צריכין לפתוח את הקבר ולמולו. אבל אם לא נזכרו עד איזה ימים לאחר מותו אין לפתוח את הקבר.

סעיף ח[עריכה]

נוהגין לעשות סעודה ביום המילה, שכל מצוה שקבלו ישראל בשמחה (כמו מצות מילה) עדיין עושין בשמחה, וכתיב שש אנכי על אמרתך וגו' ודרשינן זו מילה. ומי שאפשר לו לעשות סעודה הגונה ומקמץ ואינו עושה, אלא בקפה ומיני מתיקה וכדומה לא יפה עושה. מי שמזמנין אותו לסעודת ברית מילה ויודע שיש שם אנשים מהוגנים מחוייב גם הוא ללכת. עוד נוהגין לעשות סעודה במיני פירות ומשקין בליל שבת שקודם המילה, וגם זהו סעודת מצוה. עוד נוהגין שבלילה שלפני המילה מתקבצין בבית התינוק ועוסקין בתורה, ועושין קצת סעודה וזו אין לה דין סעודת מצוה שאינה אלא מנהג בעלמא.

--ELAD3 20:17, 4 באוגוסט 2009 (IDT)