קיצור שולחן ערוך ס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< · קיצור שולחן ערוך · ס · >>

סעיף א "הרואה אילני מאכל שמוציאין פרח, מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, שלא חסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובים להנות בהם בני אדם. ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה. ואם אחר מלברך עד שגדלו הפרות, לא יברך עוד. יש אומרים דאם לא ברך בפעם הראשונה שראה את הפרחים, שוב לא יברך"

סעיף ב על הזיקים, והוא כוכב היורה כחץ בארך השמים ממקום למקום, ונמשך אורו כשבט, ועל הכוכב שיש לו זנב ושבט של אורה, ועל רעידת הארץ, ועל רוחות שנשבו בזעף, ועל הברקים, על כל אחת מאלו מברך, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית. - ואינו מברך על הזיקים, כי אם פעם אחת בלילה, אע"פ שראה עוד כוכב אחר רץ. ועל הכוכב שיש לו זנב, כיון שברך עליו, אינו מברך עוד, אלא כשלא ראהו עד לאחר שלשים יום . ועל הרעם, אם שמעו לאחר שעבר הברק מברך, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שכחו וגבורתו מלא עולם. ואם ראה את הברק ושמע את הרעם ביחד, מברך רק ברכה אחת, עושה מעשה בראשית. וכן אם ברך על הברק עושה מעשה בראשית, ובתוך כדי דבור להברק נשמע הרעם, אינו צריך לברך עליו, כי נפטר בברכה שעל הברק. אין מברכין על הברק אם על הרעם אלא תוך כדי דבור. אבל אם הפסיק יותר, שוב לא יברך

סעיף ג כל זמן שלא נתפזרו העבים, נפטר בברכה אחת. נתפזרו העבים והשמים נזדככו בין ברק לברק ובין רעם לרעם, צריך לחזור ולברך. והברקים שנראים בלא רעם אלא מחמת החם, אינם כברקים ממש ואין מברכין עליהם

סעיף ד הרואה קשת, מברך, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, זוכר הברית ונאמן בבריתו וקים במאמרו. אסור להסתכל הרבה בקשת - רכ"ט

סעיף ה על הימים ועל ההרים הגבוהים המפרסמים בעולם מחמת גבהם, מברך עושה מעשה בראשית


כ שבט

סעיף ו הרואה חמה בתקופתה והיא משמנה ועשרים לשמנה ועשרים שנה, שתקופת ניסן אז בתחלת ליל רביעי, מברכין ביום הרביעי בבקר כשהיא זורחת, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, עושה מעשה בראשית. וקדם הברכה יש לומר המזמור, הללויה, הללו את -ה' מן השמים וגו', ואחר כך אומרים הברכה, ואחר כך אל אדון וכו', עד וחיות הקדש, ואחר כך מזמור השמים מספרים כבוד אל וגו', ואחר כך עלינו לשבח וקדיש

סעיף ז לכתחלה יש לברך בבקר מיד בהנץ החמה משום דזריזין מקדימין למצות. וטוב אם אפשר לברך באספת עם, משום דברב עם הדרת מלך. - ויש להכריז ביום שלפניו למען ידעו להתאסף. אם אי אפשר להתאסף תכף בבקר אל יתאחרו בשביל זה, אלא כל אחד יברך מיד כשרואה זריחת השמש, כי ענין זריזין מקדימין דחי לענין ברב עם. ובדיעבד, אם לא ברך בבקר, יכול לברך עד שלש שעות של היום, ובשעת הדחק עד חצות היום. ולכן אם בבקר יש עננים המכסים אותה, ימתין עד קרוב לחצות, אולי תתגלה, ויברך בשם ומלכות. ואם לא נתגלתה, יברך בלא שם ומלכות. - שנת קדוש החמה היתה שנת תרכ"ט. ותהיה אם ירצה השם בשנת תרנ"ז, תרפ"ה, תשי"ג, תשמ"א. יהי רצון שנזכה לאור שבעת ימי בראשית - רכ"ט

סעיף ח מי שעשה לו הקדוש ברוך הוא נס שלא כדרך הטבע, כשרואה את המקום שנעשה לו שם הנס מברך, ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה - ועין לקמן סימן ס"א סעיף ג', וגם בנו ובן בנו, אפלו אותם שנולדו קדם שנעשה הנס גם כן מברכין. כיצד מברכין. בנו מברך, שעשה נס לאבי במקום הזה. ואם הם רבים, אומרים לאבינו . בן בנו אומר לאבותי. ואם הם רבים, אומרים לאבותינו. ומי שנעשה לו נסים הרבה, בהגיע לאחד מכל המקומות שנעשה לו נס, צריך להזכיר כל שאר המקומות, ויכלול כלם בברכה אחת ויאמר, שעשה לי נס במקום הזה, ובמקום פלוני. וכן בניו מזכירין כל שאר המקומות - רי"ח

סעיף ט הרואה חכם גדול בתורה מישראל, מברך, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליראיו, - לפי שישראל הם חלק אלה ודבקים בו, לכן אומר שחלק והרואה חכם גדול בחכמת העולם מאמות העולם, מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, שנתן מחכמתו לבשר ודם

סעיף י הרואה מלך ממלכי אמות העולם מברך, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, שנתן מכבודו לבשר ודם. ואפלו אינו רואה את המלך ממש, אלא שהוא רואה בכבודו ויודע בברור שהמלך הוא שם, יכול לברך ברכה זו. וסומא יברך בלא שם ומלכות. ומצוה להשתדל לראות בכבוד מלכים. ואם ראה אותו פעם אחת, אל יבטל מלמודו לראותו, אלא אם בא אחר כך בחיל יותר ובכבוד גדול יותר

סעיף יא הרואה קברי ישראל, מברך, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אשר יצר אתכם בדין וכו', ועל קברי עובדי כוכבים אומר, בושה אמכם מאד, חפרה יולדתכם, הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה - ירמיהו נ יב

סעיף יב כל ברכות הראיה הנזכרות, אם חזר וראה אותם הדברים בעצמם, אינו חוזר ומברך, אלא אם כן היתה בין ראיה לראיה שלשים יום, דהינו חוץ מיום הראיה הראשונה וחוץ מיום הראיה הזאת, יהיה שלשים יום, אבל אם רואה דבר אחר כזה שראה אז, כגון מלך אחר, וקברים אחרים וכדומה, חוזר ומברך גם בתוך שלשים יום - רכ"ד

סעיף יג הרואה כושי, וגחור, דהינו שהוא אדם הרבה. והלוקן, דהינו שהוא לבן הרבה, והקפח, דהינו שהוא ארך ודק, והננס, והדרקונה, דהינו מי שהוא מלא יבלות. ופתוי הראש, שכל שערותיו דבוקות זו בזו, ואת הפיל ואת הקוף, מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם משנה הבריות. ואינו מברך אלא בפעם הראשונה, שהשנוי עליו גדול מאד


כא שבט

סעיף יד הרואה את החגר, ואת הקטע, דהינו שנקטעו ידיו. ואת הסומא, ומכה שחין, ובהקן, והוא מי שמנמר בנקדות לבנות, אם הם ממעי אמם, מברך בפעם הראשונה, שהוא רואה אותם, משנה הבריות. ואם נשתנו אחר כך והוא מצער עליהם, מברך דין האמת

סעיף טו הרואה אילנות טובות ובריות נאות, אפלו עובד כוכבים - שראה אותו בראיה בעלמא, כי אסור להסתכל בו, או בהמה, מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, שככה לו בעולמו. ואין מברך עליהם אלא פעם ראשונה ולא יותר, לא עליהם ולא על אחרים, אלא אם כן היו נאים מהם - רכ"ה