קיצור שולחן ערוך מד

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן מד | במהדורה המנוקדת | >>

הלכות מים אחרונים וברכת המזון
ובו י"ח סעיפים:

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח

סעיף א

בדין מים אחרונים הרבה מקילים, אבל נכון לכל ירא שמים ליזהר בהם. ואין צריכין ליטול אלא עד פרק שני מן האצבעות. וישפיל ידיו קודם שמנגבן. והמברך הוא נוטל בראשונה.

סעיף ב

אין נוטלין על גבי קרקע במקום שבני אדם הולכין, מפני שרוח רעה שורה על מים אלו; אלא יטול לתוך כלי, או תחת השולחן. ומנגב ידיו, ואחר כך מברך ברכת המזון. ולא יפסיק בין הנטילה לברכת המזון.

סעיף ג

אין להסיר המפה והלחם עד לאחר ברכת המזון, שיהא פת מונח על השולחן בשעת ברכת המזון, להראות כי יש שפע מאת ה' יתברך שמו לאכול ולהותיר, וכמו שאמר אלישע למשרתו (מלכים ב ד מג): "כי כה אמר ה' אכול והותר". ועוד, משום דהברכה אינו שורה על דבר ריק, אלא כשיש שם איזה דבר, כמו שאמר אלישע לאשת עובדיה (מלכים ב ד ב): "מה יש לך בבית".

סעיף ד

נוהגין להסיר את הסכינים מעל השלחן קודם ברכת המזון או לכסותן, כי השולחן דומה למזבח, ובמזבח נאמר (דברים כז ה): "לא תניף עליהם ברזל"; לפי שהברזל מקצר ימיו של אדם, והמזבח מאריך ימי האדם, ואינו בדין שיונף המקצר על המאריך. וגם השלחן מאריך ימיו של אדם ומכפר עונותיו בהכנסת אורחים, שגדול כחה של לגימה שמשרה שכינה. ונהגו בהרבה מקומות שלא לכסותן בשבת ויום טוב, כי בחול מכסין אותן מפני שהן כחו של עשו, ובשבת ויום טוב אין שטן ואין פגע רע; ומנהגן של ישראל תורה היא.

סעיף ה

אפילו לא אכל רק כזית פת, צריך לברך ברכת המזון.

סעיף ו

לא יברך מעומד, ולא מהלך, אלא מיושב, ואפילו היה הולך בתוך ביתו כשאכל או שהיה עומד או מסיב, כשצריך לברך צריך לישב כדי לכוין דעתו ביותר. וגם לא יהא מיסב שהוא דרך גאוה, אלא ישב. וילבש מלבוש העליון, וגם יניח הכובע בראשו, שיהא מורא שמים עליו ויעורר הכונה. ויברך באימה וביראה, ולא יעשה שום דבר בשעה שהוא מברך.

סעיף ז

נוהגין שהשומעים עונין אמן לאחר הרחמן שבברכת המזון, משום דאיתא במדרש: כששומע אחד מתפלל דבר או מברך לישראל, אפילו בלא הזכרת השם, חייב לענות אמן.

סעיף ח

עבר ושהה מלברך ברכת המזון עד שיעור עיכול, דהיינו שמתחיל להיות רעב, אין לו עוד תקנה לברך. יש אומרים דשיעור עיכול הוא שעה וחומש, ומכל מקום בסעודות גדולות לפעמים יושבים בין האכילה לברכת המזון יותר מזמן זה, והיינו מפני שגם בינתיים עוסקים בשתיה ופרפראות. ומכל מקום הנכון שלא לשהות הרבה.

סעיף ט

עבר ויצא ממקומו קודם שבירך ברכת המזון, אם יש לו במקום שהוא שם קצת פת, יאכל שם, ואין צריך לברך עליו ברכת המוציא, ויברך אחר כך ברכת המזון שם. ואם אין לו שם פת כלל, צריך לחזור למקומו לברך. ואם הוא רחוק כל כך שיש לחוש שעד שיחזור למקומו ישהה שיעור עיכול, יברך במקום שהוא שם.

סעיף י

בשבת שחל בו ראש חדש או יום טוב או חול המועד, אומרים תחלה "רצה" ואחר כך "יעלה ויבא", מפני שהשבת תדיר ומקודש יותר מהם.

סעיף יא

מי ששכח ונסתפק לו אם בירך ברכת המזון או לא, אם הוא שבע (דאז ברכת המזון דאורייתא), צריך לברך פעם שנית. וכן אם נרדם בשינה באמצע ברכת המזון, וכשהקיץ אינו יודע היכן פסק, צריך לחזור לראש ברכת המזון. ואשה שנסתפקה אם ברכה או לא, אינה צריכה לברך פעם שנית.

סעיף יב

טעה בשבת ולא אמר "רצה", או ביום טוב ולא אמר "יעלה ויבא", אם נזכר קודם שהזכיר את השם מן הברכה של "ברוך אתה ה' בונה ברחמיו ירושלים", אומר שם "רצה" או "יעלה ויבא", ואחר כך "ובנה" וכו'. אבל אם לא נזכר עד לאחר שהזכיר את השם, מסיים את הברכה "בונה ברחמיו ירושלים אמן", ואומר שם בשבת: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית, ברוך אתה ה' מקדש השבת". וביום טוב אומר שם: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה את יום חג (פלוני) הזה, ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים". ואם חל יום טוב בשבת ושכח "רצה" וגם "יעלה ויבא", אומר: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית, וימים טובים לששון ולשמחה, את יום חג (פלוני) הזה, ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל והזמנים". ואם אמר "רצה" ולא אמר "יעלה ויבא", אומר כמו ביום טוב לבד. ואם אמר "יעלה ויבא" ולא "רצה", אומר כמו בשבת בלבד.

סעיף יג

אם לא נזכר עד לאחר שהתחיל הברכה שלאחריה, שהיא "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל אבינו" וכו', אפילו לא אמר רק תיבת "ברוך" בלבד, שוב אין לו תקנה בברכת "אשר נתן". ולכן אם הוא בשתי סעודות הראשונות, חוזר לראש ברכת המזון. וכשלא אמר עדיין רק "ברוך אתה ה'", יסיים "למדני חקיך", כדי שלא יהיה לבטלה, ואחר כך חוזר לראש ברכת המזון. אבל בסעודה שלישית, שאפילו בשבת אינו מחויב לאכול פת דוקא, ומכל שכן ביום טוב, וברכת המזון אינה חובת היום עליו, לכן אינו חוזר לראש, אלא גומר כך ברכת המזון. אבל אם נזכר במקום שיכול לתקן בברכת "אשר נתן" וכו', מחויב לתקן אפילו בכמה סעודות שאכל.

סעיף יד

טעה בראש חדש ולא אמר "יעלה ויבא", אומר: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון", ואינו חותם (אין חילוק בזה בין ביום בין בלילה). ובחול המועד אם לא אמר יעלה ויבא, יאמר: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן מועדים לעמו ישראל לששון ולשמחה, את יום חג (פלוני) הזה, ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים". ובראש השנה אומר: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל את יום הזכרון הזה, ברוך אתה ה' מקדש ישראל ויום הזכרון". ואם לא נזכר עד לאחר שהתחיל הברכה שלאחריה אינו חוזר לראש, משום דבראש השנה וראש חדש וחול המועד אינו מחויב לאכול פת דוקא.

סעיף טו

ראש חדש שחל בשבת ושכח "רצה" וגם "יעלה ויבא", ונזכר, אומר: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ברית, וראשי חדשים לזכרון, ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל וראשי חדשים". אף על פי שבראש חדש לבד אינו חותם, הכא כיון שהוא חותם בשביל שבת, מזכיר גם ראש חדש. אם אמר "רצה" ולא אמר "יעלה ויבא" ולא נזכר עד לאחר שהתחיל הברכה שלאחריה, אינו חוזר לראש, דהא של שבת אמר, ובשביל ראש חדש אינו חוזר. ואם אמר "יעלה ויבא" ולא אמר רצה והוא חוזר לראש, צריך לומר גם "יעלה ויבא". והוא הדין לחול המועד וראש השנה.

סעיף טז

בחנוכה ובפורים, אם שכח לומר "על הנסים", ולא נזכר עד לאחר שאמר את השם מחתימת הברכה, שאמר "ברוך אתה ה'", אינו חוזר, אך בתוך הרחמן יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו" וכו' "בימי מרדכי" וכו'.

סעיף יז

היה אוכל בשבת וחשכה לו, כיון שעדיין הוא לא התפלל ערבית, אומר "רצה". וכן ביום טוב, ראש חדש, חנוכה ופורים, כיון שהתחלת הסעודה היתה ביום, צריך להזכיר מענין היום אף על פי שמברך בלילה. ואם אכל בערב ראש חדש ונמשכה סעודתו גם תוך הלילה, ואכל גם בלילה כזית פת, צריך לומר "יעלה ויבא", וכן בחנוכה ובפורים. ואם התחיל לאכול בשבת ונמשכה סעודתו תוך הלילה, ואכל גם בלילה כזית פת ולמחר הוא ראש חדש, אומר "רצה" וגם "יעלה ויבא", וכן בחנוכה ופורים. ויש חולקין, משם דהוי כתרתי דסתרי, על כן יש למנוע שלא לאכול אז בלילה.

סעיף יח

אם יש עובד כוכבים בבית כשמברך ברכת המזון, יאמר: "אותנו בני ברית כולנו יחד".