לדלג לתוכן

קיצור שולחן ערוך לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן לט | במהדורה המנוקדת | >>

דין מי שרוצה לאכול או לשתות קודם הסעודה
ובו ג' סעיפים:

סעיף אבג

הרוצה לאכול קודם נטילת ידיים דברים שיאכל ממינים אלו גם בתוך הסעודה – בין שהם דברים שצריכין לברך עליהם תוך הסעודה, כגון פירות; בין שהם דברים שאין צריכין לברך עליהם תוך הסעודה, כגון מיני לפתן ומיני קטניות וערד־עפל (תפוח אדמה); וכן אם רוצה לשתות איזה משקה (חוץ מן היין) קודם נטילת ידיים, וגם בתוך הסעודה ישתה —
יש בזה מחלוקת הפוסקים, אם הדברים שאכל או שתה קודם נטילת ידיים נפטרים בברכת המזון, כמו שנפטרים אלו שאכל בתוך הסעודה, או שאלו שאכלן קודם נטילת ידיים אינן נפטרים בברכת המזון.
ולכן יש למנוע מזה, ולא יאכל ולא ישתה מהם, רק קודם הסעודה, ויברך ברכה אחרונה, ולא יאכל ולא ישתה מהם בתוך הסעודה.
ואם לא בירך תחילה ברכה אחרונה, יברך בתוך הסעודה, או אפילו לאחר ברכת המזון.
ואם אכל או שתה ממינים אלו גם בתוך הסעודה, יהדר אחר ברכת המזון לאכול או לשתות איזה דבר, ולברך ברכה אחרונה, לפטור גם מה שאכל או שתה קודם נטילת ידיים.
אם רוצה לשתות יין קודם נטילת ידיים, אפילו לא ישתה יין בתוך הסעודה, מכל מקום יש אומרים, כיון דהיין בא לפתוח הבני מעיים ולהמשיך תאות האכילה, אם כן הם בכלל הסעודה ונפטרים בברכת המזון. ויש אומרים דאפילו אם שותה יין גם בתוך הסעודה, מכל מקום אין היין שלפני המזון נפטר בברכת המזון.
ולכן יש למנוע מלשתות קודם נטילת ידיים, אלא אם כן ישתה כוס יין גם לאחר ברכת המזון, שיברך אחריו על הגפן, ויפטור גם מה ששתה קודם נטילת ידיים.[1].
ואם רוצה לשתות יי"ש קודם הסעודה, בין שישתה גם בתוך הסעודה, בין לא ישתה, יזהר שלא לשתות קודם הסעודה, רק פחות מכזית; אבל אם שתה כזית או יותר, נפל לידי ספק ברכה אחרונה.
אם רוצה לאכול קודם נטילת ידיים מיני מזונות, כגון האניג קוכען (עוגת דבש), אייר קוכען (עוגת ביצים), וכדומה, שברכה אחרונה שלהם היא על המחיה, בין שיאכל מהם גם בתוך הסעודה, בין שלא יאכל מהם בתוך הסעודה, מכל מקום הן נפטרין בברכת המזון (כי ברכת המזון פוטרת ברכת על המחיה).
ובלבד שלא יפסיק הרבה בין אכילה זו לנטילת ידיים; אבל אם צריך להפסיק הרבה, צריך לברך תחילה ברכת על המחיה על מה שאכל, ואפילו יאכל ממינים אלו גם בתוך הסעודה.

הערות

[עריכה]
  1. ^ (ואם שתה, וכגון בקידוש, יכווין בפירוש בברכת המזון לפוטרו, דקיימא לן שהיין זן, ולפיכך אם בירך עליו ברכת המזון יצא, כמבואר בשו"ע ר"ח סעיף י"ז. בה"ל שם)