קיצור ליקוטי מוהר"ן רפב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אות א: כְּשֶׁמַּתְחִיל הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ וְרוֹאֶה שֶׁרָחוֹק מִטּוֹב וְהוּא מָלֵא עֲווֹנוֹת אָז יָכוֹל לִפֹּל עַל-יְדֵי-זֶה, וְלֹא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל, עַל כֵּן הוּא מְחֻיָּב לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה מְעַט טוֹב, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָשָׂה מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב. וְאַף כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ טוֹב שֶׁעָשָׂה הוּא רוֹאֶה שֶׁהַטּוֹב בְּעַצְמוֹ הוּא מָלֵא פְּצָעִים וְאֵין בּוֹ מְתֹם, כִּי הַטּוֹב מְעֹרָב בִּפְנִיּוֹת וּבִפְסֹלֶת הַרְבֵּה, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּהַמְּעַט טוֹב אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, וְכֵן צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ עַד שֶׁיִּמְצָא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב, וְאַף שֶׁגַּם זֶה הַטּוֹב מְעֹרָב גַּם כֵּן בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה. עִם כָּל זֶה עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, וְכֵן יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ עוֹד עַד שֶׁיִּמְצָא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וְטוֹב עַל-יְדֵי-זֶה יוֹצֵא בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת וְיוּכַל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ ולשמוח אֶת עַצְמוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא. וְאָז יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה'. כִּי עַל-פִּי רֹב כְּשֶׁהָאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָז עוֹלֶה עַל דַּעְתּוֹ מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּחֵשֶׁק וְחִיּוּת כָּרָאוּי, עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ קֹדֶם הַתְּפִלָּה עַל-יְדֵי שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ וְיִמְצָא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי כַּנַּ"ל:

אות ב: וְצָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר מְאֹד לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה, כִּי הוּא כְּלָל וִיסוֹד גָּדוֹל לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַל יאבד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הָעִקָּר הוּא לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מֵעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. כִּי רֹב בְּנֵי אָדָם שֶׁרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִקַּר רִחוּקָם הוּא מֵחֲמַת מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת, עַל-יְדֵי שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים בְּעַצְמָם עֹצֶם קִלְקוּלָם שֶׁרֹב מַעֲשֵׂיהֶם מְקֻלְקָלִים, כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו, וּמֵחֲמַת זֶה נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם וּמְיָאֲשִׁים עַצְמָם לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאֵינָם מִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה כְּלָל, וְאֵינָם עוֹשִׂים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת עֲדַיִן, עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַשְׂכִּיל מְאֹד עַל דָּבָר זֶה כִּי הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ עַל-יְדֵי-זֶה, כִּי הַיֵּאוּשׁ חַס וְשָׁלוֹם קָשֶׁה מִן הַכּל. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לֵילֵךְ עִם דֶּרֶךְ זֶה הַנַּ"ל לְחַפֵּשׂ בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל פַּעַם כְּדֵי לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק עַצְמוֹ תָּמִיד, וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בְּחֵשֶׁק וּבְחִיּוּת וּבְשִׂמְחָה תָּמִיד וְלָשׁוּב אֶל ה' בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל:

אות ג: הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר הַמִּתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִינָה גָּבֹהַּ כָּזוּ שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּץ כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִין וְכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת יִהְיוּ נִכְלָלִין בּוֹ, וְהוּא יַעֲמֹד וְיִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַטּוֹב הַזֶּה אַשְׁרֵי הַצִּבּוּר שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלִיחַ-צִבּוּר כָּזֶה:

אות ד: בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יֵשׁ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת משֶׁה רָעֲיָא מְהֵימָנָא, וְזֶה הָרוֹעֶה עוֹשֶׂה מִשְׁכָּן, שֶׁמֵּהַמִּשְׁכָּן הַזֶּה מְקַבְּלִין הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וּמִשָּׁם מַתְחִילִין לִקְרוֹת וּלְהִכָּנֵס בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן הֵם מַתְחִילִים מִן וַיִּקְרָא שֶׁמְּדַבֵּר מִגְּמַר הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן. וְדַע שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת משֶׁה וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא בְּחִינַת רוֹעֶה וְעוֹשֶׂה בְּחִינַת מִשְׁכָּן, וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כְּמוֹ כֵן יֵשׁ לוֹ תִּינוֹקוֹת שֶׁמְּקַבְּלִין הֶבֶל פִּיהֶם מִשָּׁם. אַךְ לֵידַע כָּל זֹאת הַיְנוּ לָדַעַת כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק אֵיזֶה הֵם הַתִּינוֹקוֹת הַשַּׁיָּכִים לוֹ, וְכַמָּה הֵם מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, וְלֵידַע כָּל הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה, וְהַדּוֹר שֶׁיָּבוֹא מֵהֶם עַד הַסּוֹף. דַּע שֶׁמִּי שֶׁיָּכוֹל לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת וּלְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לוֹ בְּחִינָה גָּבֹהַּ כָּזוּ שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שְׁלִיחַ-צִבּוּר וְחַזָּן כַּנַּ"ל, הוּא יוֹדֵעַ כָּל זֶה הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'הַחַזָּן רוֹאֶה הֵיכָן הַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין' (שַׁבָּת י"א):

אות ה: צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר חַס וְשָׁלוֹם צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע. וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע. וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלֶה אֶת הָרָשָׁע בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת. וְיוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה עַל-יְדֵי-זֶה. וְזֶה בְּחִינַת "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע" הַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ עוֹד אֵיזֶה מְעַט שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע עַל-יְדֵי-זֶה "וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ". הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֵינֶנּוּ עַל מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן כִּי נִתְעַלָּה בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת. וְכֵן הָאָדָם אֵצֶל עַצְמוֹ צָרִיךְ גַּם כֵּן לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לִמְצֹא גַּם בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה מְעַט טוֹב שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה יוֹצֵא בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת:

http://breslev.eip.co.il/?key=597