קיצור ליקוטי מוהר"ן רסג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א. כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל אֲכִילָה יְתֵרָה הוּא כְּמוֹ בְּהֵמָה, כִּי גֶּדֶר הָאָדָם הוּא לֶאֱכֹל רַק כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וּכְשֶׁאוֹכֵל יוֹתֵר הוּא מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁאוֹכֵל אֲכִילָה יְתֵרָה בָּא חֳלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְכֵן עַל-יְדֵי שֶׁמִּזְדַּמֵּן לְהָאָדָם בְּתוֹךְ מַאֲכָלוֹ מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן לְמַאֲכַל אָדָם בָּא גַּם כֵּן חֳלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לִצְלָן: ב. זֵעָה הוּא רְפוּאָה לָחֳלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לִצְלָן: