קיצור ליקוטי מוהר"ן רנו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כְּשֶׁאָדָם מַאֲמִין בְּהַצַּדִּיק בְּלִי שׁוּם דַּעַת אֶפְשָׁר לוֹ לִפֹּל מֵהָאֱמוּנָה, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ גַּם דַּעַת לְהָבִין בְּדַעְתּוֹ גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִפֹּל: