קיצור ליקוטי מוהר"ן רח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א. מַה שֶּׁהָרְשָׁעִים עוֹשִׂים יִסּוּרִים לַצַּדִּיקִים וְרוֹדְפִים אֶת הַצַּדִּיקִים, זֶה סִבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הַצַּדִּיק וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְהֵם כְּמוֹ שׁוֹמְרִים לִשְׁמֹר אֶת הַצַּדִּיק מִלִּפֹּל בְּגַשְׁמִיּוּת: ב. גַּם הוּא טוֹבָה לָהֶם לַצַּדִּיקִים מְעַט הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הוּא כְּמוֹ מִכְסֶה לָהֶם שֶׁלֹּא יִתְגַּלּוּ וְיִתְפַּרְסְמוּ יוֹתֵר מִכְּדֵי הַצֹּרֶךְ, אַךְ הַחוֹלְקִים רוֹצִים לְכַסּוֹתָם לְגַמְרֵי לְהַעֲבִירָם מִן הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא יַעַזְבֵם בְּיָדָם: