קיצור ליקוטי מוהר"ן קצו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אָסוּר לְהָאָדָם לְהִתְעַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה לוֹ דַּוְקָא בַּקָּשָׁתוֹ, כִּי זֶה כְּמוֹ לוֹקֵחַ דָּבָר בְּחָזְקָה בִּגְזֵלָה, רַק צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּרַחֲמִים וּבְתַחֲנוּנִים אִם יִתֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן וְאִם לָאו לָאו: