קיצור ליקוטי מוהר"ן קסח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם גַּדְלוּת סִימָן שֶׁיָּבוֹא לוֹ צָרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְכֵן לְהִפּוּךְ כְּשֶׁהוּא עָנָו וְשָׁפֵל יָבוֹא לְכָבוֹד גָּדוֹל: