קיצור ליקוטי מוהר"ן לט
<< · קיצור ליקוטי מוהר"ן · לט · >>
אות א
כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ אֵיזֶה רְעָבוֹן, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו תַּאֲוָות אֲכִילָה יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂנְאִים כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשֶׂה אָדָם רָשׁ מִלְּמַטָּה נַעֲשֶׂה רָשׁ מִלְּמַעְלָה' . בְּכֵן צָרִיךְ לְשַׂדֵּד וּלְשַׁבֵּר הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁלּוֹ הַמִּתְאַוֶּה לֶאֱכל כִּי עִקַּר הָרְעָבוֹן הוּא לְהַבַּהֲמִיּוּת וְעַל יְדֵי זֶה יִנָּצֵל מֵהַשׂנְאִים.
אות ב
גַּם רָעָב הוּא מַחֲלקֶת בְּחִינַת "חֶרְפַּת רָעָב", הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי תַּאֲוָות אֲכִילָה בָּא מַחֲלקֶת שֶׁמְּחָרְפִין וּמְבַזִּין אוֹתוֹ וְכֵן לְהֵפֶךְ. וְהָרָעָב הַזֶּה הוּא בְּחִינַת עָרְלָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "חֶרְפָּה הִיא לָנוּ" . וְהַיְנוּ שָׁלשׁ קְלִיפּוֹת הַמְסַבְּבִין הַבְּרִית שָׁלוֹם. וּכְשֶׁמְּשַׁבְּרִין אֶת הָעָרְלָה בְּחִינַת חֶרְפָּה בְּחִינַת תַּאֲוָות אֲכִילָה אֲזַי נִתְגַּלֶּה הַבְּרִית שָׁלוֹם שֶׁזּוֹכִין לְשָׁלוֹם לְמַטָּה וְאָז יֵשׁ גַּם כֵּן לְמַעְלָה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה וְנִתְרַבֶּה שׂבַע גָּדוֹל בָּעוֹלָם [כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "הַשָׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ"].
אות ג
כְּשֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגְךָ בִּקְדֻשָּׁה וּתְשַׁבֵּר נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה שֶׁלְּךָ הַיְנוּ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת וְיִדְמֶה לְךָ כְּאִלּוּ כְּפָאֲךָ שֵׁד עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לְךָ בְּנֵי קַיָּמָא. כִּי מִיתַת הַבָּנִים חַס וְשָׁלוֹם הִיא מֵחֲמַת נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת.
אות ד
גַּם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עִקַּר זִוּוּגְךָ בְּלֵיל שַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לְךָ בָּנִים חַיִּים וְקַיָּמִים.