קינות/איכה ישבה חבצלת השרון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

י[עריכה]

קינה על איבוד עשרים וארבעה משמרות הכהונה.

מחבר: אלעזר הקליר

אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן. וְדָמַם רוֹן מִפִּי נוֹשְׂאֵי אָרוֹן. וְנָעוּ מִמִּשְׁמְרוֹתָם כֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן. כְּנִמְסַר הַבַּיִת בִּמְסָרְבֵי מָרוֹן:

בָּכוֹ תִבְכֶּה מְחֻמֶּשֶׁת סְפָרִים. כְּנֶהֱרַג כֹּהֵן וְנָבִיא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְעַל דָּמוֹ נִשְׁחֲטוּ פְּרָחִים כִּצְפִירִים. וְנָדוּ כְּצִפֳּרִים. כֹּהֲנֵי צִפּוֹרִים:

גָּלְּתָה מֵאַרְצָהּ כַּלָּה מְקֻשָּׁטָה. בַּעֲוֹן מַעְשְׂרוֹת וּשְׁמִטָּה. וּבְאַרְבַּעַת שְׁפָטִים הֻשְׁפָּטָה. וּמֵעֶדְיָהּ הֻפְשָׁטָה. מִשְׁמֶרֶת מִפְשָׁטָה:

דַּרְכֵי הֵיכָל דָּמְמוּ כְּנִפְרַץ כָּתְלוֹ. וְהַמְּעִיל כְּנִקְרַע פְּתִילוֹ. הוּרַד וְהֻתַּךְ וְהֻשְׁפַּל מִתִּלּוֹ. וְנָע מִשְּׁתִילוֹ. כֹּהֵן עַיְתָה לוֹ:

הָיוּ אוֹיְבִים מַלְעִיבִים בְּלוֹחֲמֵי לֶחֶם. כְּבִטְּלוּ הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לֶחֶם. וְהֻרְעֲבוּ וְהֻצְמְאוּ מִמַּיִם וּמִלֶּחֶם. כְּבֻטְּלוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. מִבֵּית לֶחֶם:

וַיֵּצֵא הֲדַר אוֹם בַּכֶּסֶף נֶחְפָּת. וּתְמוּרוֹ אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ חֻפָּת. וְנֵרוֹת נִכְבּוּ וּמְנוֹרָה נִכְפָּת. כְּפָשְׁעוּ בְּלֶחֶם וּפַת. נִלְכְּדָה יוֹדְפַת:

זָכְרָה זְמַן אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הֵשִׁיבוּ. וְעַתָּה עֲנוֹת אָמֵן לֹא אָבוּ. לַעֲנָה וָרוֹשׁ שֻׂבְּעוּ וְרָווּ. וְהֻקְצוּ וְהֻלְעֲבוּ. כֹּהֲנֵי עַיְלְבוּ:

חֵטְא חָטְאָה וְאָמְרָה לָאֱלִיל "זֶה אֵל". וְהִלְעִיגָה וְתִעְתְּעָה בְּחוֹזֵי אֵל. עֲבוּר כֵּן הֻקְנְאָה בְּמַרְגִּיזֵי אֵל. וַיֵּצֵא מִמְּעוֹן אֵל. כְּפַר עֻזִּיאֵל:

טֻמְאָתָהּ הֶחֱנִיפָה תֵבֵל. וְנַעֲלָה רַב הַחוֹבֵל. וַעֲנַן אֲבַק רַגְלָיו כְּאָבֵל. וְאֵין מִתְכַּרְבֵּל. בְּכֹהֲנֵי אַרְבֵּל:

יָדוֹ פָּרַשֹ צָר בְּבֵית זְבוּל. כִּי כְלָיָה חֻיַּבְתִּי כְּדוֹר הַמַּבּוּל. כִּסְאוֹ הֵשִׁית לְחִבּוּל וְנִבּוּל. וַיֵּצֵא בְּכֶבֶל כָּבוּל. כֹּהֵן כָּבוּל:

כָּל עַמָּהּ קוֹנְנוּ קִינָה. כִּי הִכְעִיסוּ לְאֵל קַנָּא. כְּגוֹי נָבָל אוֹתָם קִנָּא. וְנָדְדָה מִקִּנָּהּ. מִשְׁמֶרֶת אֶלְקָנָה:

לֹא לַמָּרוֹם עַיִן צָפַת. וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ חִפַּת. וּבְחִזּוּק מוּסָר הֻרְפָּת. וְנֶהֱרַס וְנִלְפַּת. כֹּהֵן צְפָת:

מִמָּרוֹם הִשְׁמִיעַ נִלְאֵיתִי טְעוֹן. וְהִכַּנִי בְּעִוָּרוֹן וּבְשִׁגָּעוֹן. וּפָקַד עָלַי עֲוֹן נוֹב וְגִבְעוֹן. וְנָעָה מִמָּעוֹן. מִשְׁמֶרֶת בֵּית[1] כֹּהֵן מְעוֹן:

נִשְׂקַד עֹל עָוֹן וְנִכְאַב. כְּהוּשַׁבְתִּי אֲנוּנָה מִבְּלִי אָב. וְדוֹמַמְתִּי מִלְּצַפְצֵף בְּמִנִּים וְעֻגָב. וְנָשְׂאָה עָלַי קִינָה מִשְׁמֶרֶת יֶשֶׁבְאָב:

סִלָּה אַבִּירַי מוֹרֵי הוֹרָיָה. וְלֹא נִזְכַּר לִי עֲקֵדַת מוֹרִיָּה. וּמֵרֹב מֶרֶד וּמֶרְיָה. הֻצְּגָה עֵרוֹם וְעֶרְיָה מִשְׁמֶרֶת מַעַרְיָה:

עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים וְהֶאֱרִיכוּ מַעֲנִית. וְהֵרִיקוּ עָלַי חֶרֶב וַחֲנִית. וְהִרְבֵּיתִי צוֹמוֹת וְתַעֲנִית. וּמִצּוּרַת תָּכְנִית יָצְאָה יְוָנִית:

פֵּרְשָׂה וְאֵין יָד שׁוֹלֵחַ. כִּי לֹא הֶאֱמִינָה בְּהַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ. וְהֻשְׁבְּתָה בְּרִית מֶלַח. וְאֵין שֶׁמֶן מְמֻלָּח בְּרֹאשׁ מַמְלָח:

צַדִּיק הוּא יְיָ כִּי פִיהוּ מָרַת. וְעָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ הֻעֲרָת. וּתְמוּר עָזִּי וְזִמְרָת קִינִים עָלֶיהָ נֶחֱרַת. וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ נִזְרָת מִשְׁמֶרֶת נָצְרַת:

קָרָאתִי לְצוּרִי וְקוֹלִי לֹא עָרַב. וְקוֹנַנְתִּי בְּיַעַר בַּעֲרָב. וְכָבָה נֵר הַדּוֹלֵק בַּמַּעֲרָב. וְרֵיחַ לֹא עָרַב מֵאַכְלָה עֲרָב:

רְאֵה כִּי הֻסְעַרְתִּי כָּאֳנִיָּה. בְּתַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה. וּקְהָלִי כַּצֹּאן לַטֶּבַח מְנוּיָה. וְנָעָה מֵחֲנוּיָה מִגְדַּל נוּנְיָה:

שָׁמְעוּ כִּי יָצָאתִי בַּשִּׁבְיָה. וְנִשְׂרְפָה דַּת מָרוֹם שְׁבוּיָה. וְהוּשַׁתִּי לְשַׁמָּה וְעִרְבּוּבְיָה. וּמֵהֶסְתֵּר חֲבוּיָה נָדָה בֵּית חוֹבִיָּה:

שָׁמְעוּ כִּי נִזְהַמְתִּי בְּצַחֲנָה. וְסָתַם מֶנִּי תְּחִנָּה. וְלֹא נָתַן לִי רַחֲמִים וַחֲנִינָה. וּמִקִּרְיַת חָנָה נָעָה כְּפַר יוּחֲנָה:

תָּבֹא רָעַת שָׂמוּנִי הַדָּמִין. וְשָׁתוּ שְׁעָרַי שׁוֹמֵמִין. וְהֵשִׁיב אָחוֹר יָמִין. וּבַעֲוֹן צְלָמִין נָעָה גִּנְּתוֹן צַלְמִין:

תָּבֹא תַּמְרִיחַ וְחָשְׁכִּי תַּזְרִיחַ. וְכַדֶּשֶׁא עַצְמוֹתֵינוּ תַּפְרִיחַ. וְרֵיחַ נִיחוֹחֵנוּ כְּקֶדֶם תָּרִיחַ. וּמִשֻּׁלְחָנְךָ תַּאֲרִיחַ שׁוּלֵי חֲמַת אָרִיחַ:

הערות שוליים

  1. ^ נ"א חֻפַּת