קינות/איכה אצת באפך

ז

• מחבר: רבי אלעזר הקליר

אֵיכָה		אַצְתָּ בְּאַפֶּךָ לְאַבֵּד בְּיַד אֲדוֹמִים אֱמוּנֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ		בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים אֲשֶׁר בֵּרַרְתָּ לִבְחוּנֶיךָ.
וּבְכֵן		בִּטִּינוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה		גָּעַרְתָּ בְּגַעֲרָתֶךָ לַגְלוֹת בְּיַד גֵּאִים גְּאוּלֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ		דְּלִיגַת דִּלּוּג דֶּרֶךְ אֲשֶׁר דָּלַגְתָּ לִדְגָלֶיךָ.
וּבְכֵן		דִּבַּרְנוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה		הַגְתָּ בְּהֶגְיוֹנֶךָ לַהֲדוֹף בְּיַד הוֹלְלִים הֲמוֹנֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ		וִעוּד וֶתֶק וֶסֶת אֲשֶׁר וִעַדְתָּ לִוְעוּדֶיךָ.
וּבְכֵן		וְקוֹנֵנוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה		זָנַחְתָּ בְּזַעֲמֶךָ לְזַלְזֵל בְּיַד זָרִים זְבוּלֶךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ		חִתּוּן חֻקֵּי חוֹרֵב אֲשֶׁר חָקַקְתָּ לַחֲמוּלֶיךָ.
וּבְכֵן		חִוִּינוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה		טָרַחְתָּ בְּטָרְחֶךָ לִטְרוֹף בְּיַד טְמֵאִים טְלָאֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ		יְקַר יְדִידוּת יֹשֶׁר אֲשֶׁר יִחַדְתָּ לְיוֹדְעֶיךָ.
וּבְכֵן		יָלַלְנוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה		כִּוַּנְתָּ בְּכַעֲסֶךָ לְכַלּוֹת בְּיַד כְּפִירִים כַּרְמֶךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ		לֹא לִזְנוֹחַ לְעוֹלָם אֲשֶׁר לִמַּדְתָּ לִלְקוּחֶיךָ.
וּבְכֵן		לָהַגְנוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה		מִלַּלְתָּ בְּמָאֳסֶךָ לִמְחוֹת בְּיַד מוֹנִים מְנַשְּׂאֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ		נְשִׂיאַת נוֹצַת נֶשֶׁר אֲשֶׁר נָשָׂאתָ לִנְשׂוּאֶיךָ.
וּבְכֵן		נָהִינוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה		שַׂחְתָּ בְּסַעֲרֶךָ לְסַגֵּר בְּיַד סֵעֲפִים סַהֲדֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ		עֹז עֲדִי עֲדָיִים אֲשֶׁר עִטַּרְתָּ לַעֲבָדֶיךָ.
וּבְכֵן		עָנִינוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה		פַּצְתָּ בְּפַחְדֶּךָ לְפַגֵּר בְּיַד פָּרִיצִים פְּלָאֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ		צַהֲלַת צְבִי צַדִּיק אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִצְבָאֶיךָ.
וּבְכֵן		צָעַקְנוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה		קָרָאתָ בִּקְרִיאָתֶךָ לִקְנוֹת בְּיַד קָמִים קְרוּאֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ		רֶגֶשׁ רֶכֶב רִבּוֹתַיִם אֲשֶׁר רָצִיתָ לְרֵעֶיךָ.
וּבְכֵן		רָגַנְנוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה		שָׁאַפְתָּ בְּשַׁאֲפֶךָ לִשְׁלוֹת בְּיַד שׁוֹדְדִים שְׁלֵמֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ		תֹּקֶף תַּלְתַּלֵּי תֹּאַר אֲשֶׁר תִּכַּנְתָּ לִתְמִימֶיךָ.
וּבְכֵן		תָּאַנְנוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:

תָּאַנְנוּ לִשְׁפּוֹךְ [דְּמָעוֹת] כַּמַּיִם.
עַל מָה בְּיוֹם זֶה נִשְׁבִּינוּ פַּעֲמַיִם.
זָכְרִי בִּהְיוֹתִי בְּשַׁלְוָה יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַיִם.
רָגַנְתִּי, וְעַתָּה אַאֲדֶה עַד חוּג שָׁמָיִם:

ערך בוויקיפדיה: איכה אצת באפך