קינות/אז במלאת ספק

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כז[עריכה]

אָז בִּמְלֹאת סֶפֶק יָפָה כְּתִרְצָה, הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה
בֶּן חִלְקִיָּהוּ מֵאַרְמוֹן כְּיָצָא, אִשָּׁה יְפַת תֹּאַר מְנֻוֶּלֶת מָצָא
גּוֹזְרַנִי עָלַיִךְ בְּשֵׁם אֱלֹהִים וְאֶדָם, אִם שֵׁד לַשֵּׁדִים אַתְּ אוֹ לִבְנֵי אָדָם
דְּמוּת יָפְיֵךְ כְּבָשָׂר וָדָם, פַּחְדֵּךְ וְיִרְאָתֵךְ כְּמַלְאָכִים לְבַדָּם
הֵן לֹא שֵׁד אֲנִי וְלֹא גֹלֶם פָּחַת, יְדוּעָה הָיִיתִי בְּשׁוּבָה וָנָחַת
וְהֵן לְשָׁלֹשׁ אֲנִי וּלְשִׁבְעִים וְאֶחָד, וְלִשְׁנֵים עָשָׂר וְשִׁשִּׁים וְאֶחָד
זֶה הָאֶחָד אַבְרָהָם הָיָה, וּבֶן הַשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת שְׁלִישִׁיָּה
חֹק שְׁנֵים עָשָׂר הֵן הֵן שִׁבְטֵי יָהּ, וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא וְשִׁבְעִים וְאֶחָד סַנְהֶדְרֵי יָהּ
טַעֲמִי הַקְשִׁיבִי וַעֲשִׂי תְשׁוּבָה, יַעַן הֱיוֹתֵךְ כֹּל כָּךְ חֲשׁוּבָה
יָפָה לִיךְ בְּעֶלֶץ וְלִשְׂמוֹחַ בְּטוֹבָה, וְלֹא תִקָּרֵא עוֹד בַּת הַשּׁוֹבֵבָה
כִּי אֵיךְ אֶשְׂמַח וְקוֹלִי מַה אָרִים, הֵן עוֹלָלַי נִתְּנוּ בְּיַד צָרִים
לָקוּ נְבִיאַי וְהִנָּם מֻגָּרִים, גָּלוּ מְלָכַי וְשָׂרַי וְכֹהֲנַי בְּקוֹלָרִים
מְלוֹן מִקְדָּשִׁי בַּעֲוֹנִי נָדָד, דּוֹדִי מֵאָז בָּרַח וַיֻּדָּד
נֹעַם אָהֳלִי בְּעַל כָּרְחִי שֻׁדָּד, רַבָּתִי עָם אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד
סִיחַ לֵאלֹהֶיךָ נָבִיא יִרְמְיָה, בְּעַד סוֹעֲרָה מַכַּת עֲנִיָּה
עַד יַעֲנֶה אֵל וְיֹאמַר דַּיָּהּ, וְיַצִּיל בָּנַי מֵחֶרֶב וְשִׁבְיָה
פִּלֵּל תְּחִנָּה לִפְנֵי קוֹנוֹ, מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם כְּאָב עַל בְּנוֹ
צָעַק אוֹי לָאָב שֶׁהֶגְלָה נִינוֹ, וְגַם אוֹי לַבֵּן שֶׁבְּשֻׁלְחַן אָב אֵינוֹ
קוּם לָךְ יִרְמְיָה לָמָּה תֶחֱשֶׁה, לֵךְ קְרָא לְאָבוֹת וְאַהֲרֹן וּמֹשֶׁה
רוֹעִים יָבוֹאוּ קִינָה לְהִנָּשֵׂא, כִּי זְאֵבֵי עֶרֶב טָרְפוּ אֶת הַשֶּׂה
שׁוֹאֵג הָיָה יִרְמְיָה הַנָּבִיא, עַל מַכְפֵּלָה נוֹהֵם כְּלָבִיא
תְּנוּ קוֹל בִּבְכִי אֲבוֹת הַצְּבִי, תָּעוּ בְנֵיכֶם הֲרֵי הֵן בַּשֶּׁבִי
שָׁמֵם מִקְדָּשׁ מִבְּלִי בָאֵי מוֹעֵד, עַל כִּי יְדִידִים נִתְּנוּ לְהִמָּעֵד.
תְּשִׁיבֵם כְּמֵאָז סוֹמֵךְ וְסוֹעֵד, תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי בָא מוֹעֵד