לדלג לתוכן

קטע מתוך נאומו של ש"י עגנון על קבלת פרס נובל לספרות לשנת 1966

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו - נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל, בכל עת, תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים.
בחלום, בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלויים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה בגולה. חושד אני את המלאכים הממונים על היכל השירה שֶמִיִרְאַתָם שאשיר בהקיץ מה ששרתי בחלום, השכיחוני ביום מה ששרתי בלילה; שאם היו אחי בני עמי שומעים –לא היו יכולים לעמוד בצערם, מחמת אותה הטובה שאבדה להם. כדי לפייס אותי על שנטלו ממני לשיר בפה – נתנו לי לעשות שירים בכתב. "

שטר של חמישים ש"ח, עליו מופיע עגנון והציטוט מנאומו

התשכ"ז 1966 (הערה: זהו רק קטע מהנאום המלא)

דברים אלה מופיעים כלשונם כאן על שטר חמישים שקלים חדשים בסדרה ב' (1999–2014), שהנציח את דמותו של עגנון.