קונטרס ההתפעלות/הקדמה מבעל המחבר
הקדמה מבעל המחבר
[עריכה]בהיות מבואר במכתבי הראשון מאשר רבים מאנ״ש ישנים וחדשים נבוכים ומוטעים בכמה מיני טעות בדרכי קבלות ד״אח באור תורה ועבודה שבמוח ולב מן הקצה אל הקצה ממש לאמר לאור חשך ולחשך אור מצד מיעוט העסק והרגילות. והעיקר מצד הסתעפות הקלקולים שיצא מריבוי המתחכמים להתהלל ואומרים רזי לי כי יש סודות באמתת העבודה ומטעים א״ע ולזולתם עד שנפל טעות גמור מן הקצה אל הקצה אשר צר לי מאד בזה בהיות שכמה בנ״א שואלים כמה דברים בזה שא״א לסבול ולהכיל דבריהם המוטעים לקבוע להם כמו הלכה פסוקה. וזה מסבת התלמידים שלא שמשו כל צרכם לשתות מים הרעים הממיתי' את הנפש ומוציאין אותו מאור לחשך גמור. ע״כ אמרתי מצוה וחוקה דוקא לפרש ולבאר היטב בכל פרטי פרטים ענינים החלוקים בכל דרכי העבודה במוח ולבכל דבר על מקומו ומדרגתו ואופניו בפרטי פרטים למען לא יתעה התועה ולא יתעה לזולתו. וגם למען הקים בנין קבוע בנפשו באור תורה שמקבל שיהיה נטועה ומושרש בשורש וקשר קיימא לא ימוט לעולם. והרי זה דומה לקערה מלאה כל מעדני מלך מאכלים טובים המיישבים את הנפש ואין לו כף במה ליקח אל פיו שתצא נפשו בתשוקה רק מצד העדר כלי הקבלה בלבד. כך בכל תורת אמת בהתבוננות וידיעת אלקים שהנחילנו כבוד אאמו״ר זצל״ה״ה נ״ע בכל חד לפום שיעורא דיליה הגם ששגור הכל בפיו אך מצד העדר בידיעת אופן הקבלה בנפשו הנם רעבים גם צמאים. אבל בלא אור וחיות בנפשו יבוא מזה וכן יש להיפך שהשמיע. מרחיק לגמור ולסבול. וזהו אצלו עיקר החסידות והקבלה בנפשו בהתפעלות וכל שכן בלב איסור גמור אצלו עד שישאל ויבקש עצה איך לפטור מהתפעלות שנעשה פתאום בלי בחירה כי זהו נק' הרגשת עצמו (ער הערט זיך) שזהו מן העונות החמורין המאבדין הנפש כדרכי הישנים:
עתה ראו נא ב' הפכיים האלה וביניהם נמצא כמה מינים ממוצעין בחלוקי מדרגות ומינים שונים אשר נמצא גם בהם ריבוי הטעות מאור לחשך ממש. גם בין הישנים הבקיאים והרגילים מכמה מיני מדרגות וחכמים בעיניהם לתכלית דרכי החסידות. והמה מותעים בתכלית. ולזאת ההכרח מאד לפרש ולבאר הכל בפרטים למען לא יתלו בוקי סרוקי וכו'. והעיקר להעמיד ולקיים עיקר תוכן כוונות ורצון הק' של אאמו״ר זללה״ה נ״ע באור תורתו אשר הופיע עלינו זה שלשים שנה. וזה כל מגמתי מנעורי לכל אהובי ומבקשי דא״ח באמת שיוקבע בנפשם באור חיי עולם לתכלית המכוון בענין גילוי אלקות בנפשם בכל חד לפום שיעורא דיליה:
אך אהובי ואחיי ורעי וכל השלמים אתי עד הנפש כנ״ל המבקשים ושומעים לדא״ח באמת ובאמונה ואין בלבבם שורש פורה וראש ולענה להיות באין דעת ח״ו ובפרט מאשר יודעים ומכירים אותי מנעורי יאמינו נא כל דברי שהמה נאמרים מכל נקוד' לבי כמו שהן בהווייתן בלבבי ונפשי מעצם טבעי ומהותי כפי שהורגלתי בהם מנעורי על פי הדרכת אאמו״ר ז״ל מדי יום ויום ולא יאמרו ח״ו שיש בזה דברים נעלמים שאין מגלין אלא לצנועין כו' אלא שנכתבו כמה דברים לפנים כו' וליתן מקום לאנשים הבלתי מורגלים עדיים באמתת הענין כו'. כי כאלה דברי האנשים החפצים להתגאות ולקנות שם לעצמן ולומר רזי לי וכו' שאין כל אדם יודע ותולין הכל בי:
ובאמת ובאמונה אני נשבע בחיי נפשי האם יש בכל דבר שפרשתי שיחתי לפניהם אפילו חצי דיבור שלא יצא מתוך נקודת לבבי.
והכל נמצאין הן ומובנים לכל מי שטעם טעם בעסק ד״א״ח מנעוריו ולפי שמאד הורגלתי מנעורי זה יותר מעשרים שנים בהיכל קדשו של אאמו״ר ז״ל וידעתי ממנו כל פרטי מכאובי אנ״ש ובדקתי בעצמי לב כל או״א וטעות כ״א כפי שכח השגתם מגיע ע״ז בניתי כל דברי אלה השומע ישמע וכו': ועל תשובתם אם נתקבל' כל דברי אמת האלה לטובתם כל הימים לרצון על ידי ידידינו השד״ר מוכ״ז אני מצפה ויהי לי למשיב נפש וכו'
כה דברי ידידם דורש טוב אמתת טובת נפשם מלב ונפש כל ימי חיי הבלי
דוב בער
בן אאמו״ר ה״ה בוצינא קדישא אור עולם א״א מופת הדור נזר ישראל כקש״ת מו״ה שניאור זלמן זצ״ללה״ה: