לדלג לתוכן

קום עצל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

קוּם עָצֵל, עַד מָתַי תִּשְׁכָּב,
שׁוּר הַנְמָלָה אָגְרָה לָּהּ בָּר;
לֹא רָאִיתִי חָתוּל יָשֵׁן,
שֶׁבָּא אֶל תּוֹךְ פִּיהוּ עַכְבָּר.