קול החיים/טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

טו זקנים אשר האריכו ימים אחרי יאושע היו משבט לוי שלא חטאו ונכנסו לארץ ור"ב אמר אלדד ומידד היו מד"ר ס' במדבר פ"ג עוד איתא במד"ר ס' חקת ע"פ ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו כשבא משה לעשות מלחמה נתיירא ממנו אני בן ק' וך' שנה ועוג בן ת"ק שנה אילו לא יש לו זכות לא הי"ל כל השנים הללו א"ל הקב"ה למשה אל תירא אותו ע"כ וכתבתי בקונט' נפש כ"ח מע' ז' אות ט' דמכאן תוכחת על הבחורים הבאים לעשות העכסות וקינטורים לזקנים כי צריכים לחלוק להם כבוד אפי' בדברים שעושים הזקנים שנראין שאינן כהוגן ח"ו לפי דעתן של בחורים ק"ו מעוג שהיה גוי ונגד משה אדום הנביאים ורבן של ישראל מה יענו לגבי זקן ישראל ות"ח הבחורי עם אילני דמלבלבי ובפי' המאמר כבר כתבתי בארוכה בפנים שונים בסה"ק ברכת מל"ח סוף ח"א וסוף ח"ב בס"ד וע"ש מה שכתבתי טועמי'ה חיים איך על ידי שמכבד לזקנים זוכה לאריכות ימים ושנים.