קובץ יסודות וחקירות/תרי כמאה

הגדרה

שתי כתות עדים שמכחישות זו את זו, ובאחת מהן יש יותר עדים מאשר בחברתה - אעפ"כ היא עדות מוכחשת ודינה ספק.
בערך זה נדון שתי כתות עדים המכחישות זו את זו כאשר באחת הכתות יש יותר משני עדים. בשאר הכחשות, דהיינו שתי כתות שבכל אחת יש שני עדים – ע"ע הכחשה.
לדוגמא, מאה עדים מעידים שחילל שבת ושניים מעידים שלא חילל – נשאר ספק, ופטור.

מקור וטעם

בטעם הדין יש ארבע שיטות באחרונים:
א) שני עדים הם הבירור החזק ביותר, ולא שייך להוסיף עליהם עוד בירור (שב שמעתתא ו-כב).
ב) נאמנות שני עדים ונאמנות מאה עדים היא אותו הדין, ולכן חוזקם שווה (קובץ שיעורים בבא קמא מט, והביא גם את הטעם הקודם).
ג) באמת מאה עדיפים על שניים, אך התורה חידשה שבדין זה אין הולכים אחר הרוב (הגר"ח סטנסיל (סי' צד) דן בזה, האם לא הולכים בזה אחר הרוב, או ששניים באמת שקולים כמאה – כשני הטעמים הקודמים).
ד) משום שעדים הם הנהגה (פסיקת דין בלבד) ולא בירור המציאות (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה עדים) .

פרטי הדין

דבר הנראה וידוע לכל מועיל נגד שני עדים, ולא אומרים בזה תרי כמאה. ולכן שני עדים שהעידו שפלוני מת, ובא ההרוג ברגליו – עדותן בטילה, ולא נאמר שאין זה אותו פלוני, משום שהוא דבר הנראה וידוע לכל שזהו אותו פלוני (תוס' יבמות פח. ד"ה אתא).
בדבר שאינו עדות גמורה הולכים אחר רוב דעות ולא אומרים תרי כמאה, ולכן אם שלושה שמו נכס במחיר מסויים, ובאו ארבעה ושמוהו ביותר – הולכים אחר רוב דעות (נתיבות ביאורים קג-ג).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: הכחשה (בשתי כתות שבכל אחת מהן יש שני עדים),עדים, תרי ותרי (שתי כתות עדים המכחישות זו את זו ומתווספת להן הכרעה נוספת).