קובץ יסודות וחקירות/תחילתו וסופו בכשרות

הגדרה

עד צריך להיות כשר גם בזמן ראיית המעשה וגם בזמן הגדת העדות (הסוגיא בבבא בתרא קכח.).
דוגמא לעדויות שתחילתן בכשרות וסופן בפסול, שפסולות: ראה את העדות כשלא היה חתנו ונעשה חתנו, פיקח ונתחרש, פיתח ונסתמא, שפוי ונשתטה.
דוגמא לעדויות שתחילתן וסופן בכשרות, שכשרות: ראה את העדות כשלא היה חתנו נעשה חתנו ומתה בתו, פיקח ונתחרש וחזר ונתפקח, פיתח ונסתמא וחזר ונתפתח, שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה (בבא בתרא קכח.).

מקור וטעם

מקורו מהפסוק "והוא עד או ראה" (ויקרא ה-א) – שיהיה ראוי להעיד את העדות גם בזמן ראיית המעשה וגם בזמן הגדת העדות (ערכין יח., רשב"ם בבא בתרא קכח. ד"ה בפסלות). אבל לא מצינו שהקפידה התורה על מי שהיה כשר בזמן הראייה וההגדה ונפסל ביניהם, דהיינו תחילתו וסופו בכשרות (סמ"ע חו"מ לג-כא).
במהותו של תחילתו בפסול וסופו בכשרות חקר ר' שמואל האם הוא פסול חדש, או שהפסול שהיה עליו בתחילה נשאר עליו גם בסוף (שיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"ב עמוד צו).

פרטי הדין

נוגע שתחילתו בפסול וסופו בכשרות – נחלקו בו הראשונים:
א) כשר, משום שפסול נוגע הוא רק משום שחשוד לשקר , ומה אכפת לנו שהיה חשוד לשקר בשעת הראיה (ראב"ד בשיטה מקובצת בבא בתרא מג. ד"ה ואמאי ליסתלקו (בתירוצו הראשון), קובץ הערות כא-ג ד"ה וראיה).
ב) כשר, משום שנוגע אינו בר עדות כלל , ולכן בזמן שהיה נוגע עדיין לא נחשב "תחילתו" דהיינו תחילת עדותו, וממילא תחילת עדותו כן היתה בכשרות (ראב"ד בשיטה מקובצת שם (בתירוצו השני), קצוה"ח לג-ג ד"ה אלא).
ג) פסול (יש אומרים בשו"ת הרא"ש נח, והגבורת ארי מכות ה: הסתפק בזה, הובאו בקובץ הערות שם), ובטעמם ביאר הגר"א וסרמן (שם) שכיוון שלומדים את דין תחילתו בפסול מהפסוק "והוא עד" צריך שיהיה כשר בשעת הראייה, והרי היה פסול.
המעיד על ממונו (או על ממונו של קרובו) ונסתלק מאותו ממון – כשר (רמב"ן בבא בתרא מג. ד"ה ואמאי, נימוק"י בבא בתרא כג. בדפי הרי"ף, דן בהם קצוה"ח לג-ג ד"ה ולענ"ד).
רשע שעשה תשובה – הקצוה"ח (לה-ד ד"ה ומדברי) הוכיח מהרא"ש שפסול, כדין תחילתו בפסול. הש"ך (חו"מ לד-לג) כתב שכשר, שאין צריך בזה שתהיה תחילתו וסופו בכשרות. ומוהרימ"ט הסתפק בזה (משנה למלך עדות יד-ד).
נמצא אחד מהם קרוב או פסול – יש בו חילוקים בין פסול בשעת הראיה לפסול בשעת ההגדה, ע"ע נמצא אחד מהם קרוב או פסול בסעיף "ראיה והגדה".

עדויות שונות

שטרות – חתם בשטר כשהיה כשר ונפסל – השטר כשר, ולא נחשב תחילתו בכשרות וסופו בפסול, משום שעדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותם בבית דין, ואם כן גם סופו בכשרות (רעק"א בבא בתרא קכח. ד"ה שו"ע). עדות אשה (להעיד שמת בעלה), מהר"ח אור זרוע (צא) סובר שתחילתו בפסול כשר, שהרי אפילו עד אחד נאמן בה, ושו"ת ר"י בן הרא"ש (צב) חולק עליו ופוסל (הובאו בקובץ שיעורים כתובות עז).
איסורין – כתב הגר"א וסרמן שגם בזה יחלקו הראשונים, כמו מחלוקתם בעדות אשה , שהרי גם באיסורין עד אחד נאמן (קובץ שיעורים כתובות עז).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: עדים, פסולי עדות.