קובץ יסודות וחקירות/תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים

הגדרה

אדם שתופס מטלטלין של האדם החייב עבור בעל חובו, לא קנה (הסוגיות בגיטין יא:, בבא מציעא י., כתובות פד:).
בפירוש "חב לאחרים" נחלקו הראשונים: לרש"י (בבא מציעא י. ד"ה חב לאחרים) הוא מלשון אין חבין לאדם, דהיינו שהוא מפסיד לאחרים. ולרמב"ם הוא מלשון חיוב ממון (שיטה מקובצת כתובות סוף פד: ד"ה אבל הרמב"ן).
לדוגמא, ראובן חייב ממון לשמעון. לוי בא ותפס מטלטלין של ראובן עבור שמעון.
החולקים בדין זה הם אמוראים (גיטין יא:), ולהלכה לא קנה (רמב"ם מלווה ולווה כ-ב).

מקור וטעם

בטעם שלא קנה משום שחב לאחרים – מצאנו שלוש דעות:
א) הרא"ש חידש שכל מה שאדם יכול לתפוס לבעל חוב במקום שלא חב לאחרים הוא מתקנת חכמים, ובחב לאחרים לא תיקנו זאת (דן בזה קובץ שמועות בבא מציעא ה).
ב) חב לאחריני הוא סימן לכך שהמשלח אינו הבעלים, שהרי גם האחרים הללו הם בעלים, וממילא השליחות לא מועילה (המידות לחקר ההלכה כג-טו סוף ד"ה למשל).
ג) כאשר אדם מגביה (בפועל) לעצמו, לא איכפת לנו שע"י כך הוא שולל את הזכות (בכח) של אחרים לזכות. אך כאשר אדם מגביה על מנת לזכות לאחר, שמועיל מדין מיגו דזכי לנפשיה (בכח), לא יוכל ע"י כך לשלול את הזכות (בכח) של אחרים (המידות לחקר ההלכה כ-כב בסופו).

פרטי הדין

כאשר התפיסה באיסור, כגון למשכן על הלוואה – לא יכול לתפוס לבעל חוב, שאין שליח לדבר עבירה (קצוה"ח קה-ד).

בשליח

בסעיף זה נדון במקרה שבעל החוב מינה אותו שליח לתפוס עבורו (ולא כשאר תופס לבעל חוב שתפס מעצמו בלי מינוי).
בדין זה נחלקו הראשונים: לרש"י (בבא מציעא י. ד"ה לא קנה) בזה כן יכול לתפוס אע"פ שחב לאחרים, ולתוס' (בבא מציעא י. ד"ה תופס, וגיטין יא: ד"ה התופס, כתובות פד: ד"ה את) גם בזה לא קנה.
טעמו של רש"י הוא שמדין זכין לא יכול לתפוס לחבריו משום שהוא חוב לאחרים ואין חבין לו אלא בפניו, אך בעשאו שליח שלוחו כמותו אע"פ שחב לאחרים (קובץ שיעורים כתובות שד).
טעמם של התוס' הוא שהתופס במקום שחב לאחרים הוא כדבר עבירה, ואין שליח לדבר עבירה (פני יהושע כתובות סוף פד: על תד"ה את, שו"ת רעק"א מהדורא קמא סוף קלג ד"ה ואף).
בדעת רש"י חילקו המפרשים שלא בכל שליח מועילה תפיסה, ומצאנו בזה ארבע שיטות:
א) מדובר דווקא שמינה שליח בעדים (שו"ת מהר"א ששון סז, הובא בש"ך חו"מ קה-א).
ב) מדובר דווקא שהמלווה נתן לו הרשאה, אך שליחות בעל פה לא מועילה שמא ביטל המלווה את השליחות (ב"ח חו"מ קה-א).
ג) מדובר דווקא בתפיסת מעות שהיא זכייה גמורה, אך בתפיסת מטלטלין לא מועיל, משום שאינה זכייה גמורה אלא למשכון (מחנה אפרים שלוחין ושותפין כז).
ד) מדובר דווקא שעשאו שליח לזכות עבורו, אך כשעשאו שליח רק לתפוס (בלא זכיה) – לא מועיל (פני יהושע בבא מציעא י. על תד"ה התופס, קובץ שיעורים כתובות שד).

אנשים

אפוטרופוס כן יכול לתפוס אפילו כאשר חב לאחרים, שהוא כיד הבעלים (רא"ש בבא מציעא פרק א סי' כז).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: זכין לאדם שלאבפניו, חוב, מגביה מציאה לחבירו, מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה, פריעת בעלחוב, קדימה בגבייה, שליחות.