קובץ יסודות וחקירות/תוכחה

הגדרה

מצווה להוכיח אדם שאינו נוהג כשורה (הסוגיא בערכין טז:, האריך בסוגיא זו מנחת חינוך רלט).
דינים דומים: ישנם חמישה דינים על האדם להציל את חבירו מאיסורים:
א) לפני עיוור .
ב) תוכחה, ונדון בה בערך זה.
ג) ערבות – ודנו האם הוא דין אחד עם מצוות תוכחה או שהם דינים נפרדים (קובץ שיעורים ביצה סו,סז: ליראים גדריהם נפרדים, לרבינו יונה גדריהם שווים).
ד) מסייע ידי עוברי עבירה – ודנו האם הוא מדין ערבות או שהוא דין נפרד (שדי חמד ח"ד מ-מב עמוד 113).
ה) לאפרושי מאיסורא – ודנו האם הוא מדין לפני עיוור או מדין תוכחה (שדי חמד ח"א א-פד עמוד 210).

מקור וטעם

מקורה מהפסוק "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא" (ויקרא יט-יז).
בשיעורה נחלקו בגמרא (ערכין טז:) האם היא עד הכאה או עד קללה, דהיינו עד שהמוכח יכה או יקלל את המוכיח. ולהלכה עד כדי קללה (רמב"ם דעות ו-ז). בביאור "עד כדי הכאה" נחלקו הראשונים האם הוא עד שיכהו (רמב"ם שם), או עד שיהיה קרוב להכותו (חינוך רלט).

בדינים שונים

בדינים שאינו מצווה בהם יש דין תוכחה, ורק אין דין ערבות . לכן ישראל אינו ערב לכהן באיסורי כהונה, אך עדיין חייב להפרישו מהאיסור מדין הוכח תוכיח (קובץ הערות ח-ח).
מצוות עשה – יש מי שחידש בדעת הרמב"ם שתוכחה היא רק על מצוות לא תעשה, אך רוב הפוסקים כתבו שגם על עשה (שדי חמד ח"ו ה-ב (ד"ה וכתב) עמוד 383).

פרטי הדין

בדינה נחלקו האם צריך לרדוף אחר מצווה זו, ויש בזה שלוש דעות (שדי חמד ח"ו ה-ב עמוד 381):
א) מחוייב לרדוף אחר מצווה זו.
ב) מחוייב להוכיח רק אם נזדמן לו.
ג) סתם אדם מחוייב רק אם נזדמן לו, אך גדול הדור צריך לרדוף אחר מצווה זו.
עבירות נוספות – הרואה את חבירו חוטא, יש שחידשו שחוץ ממצוות תוכחה שפשוט שמחוייב בה, חייב להשיבו למוטב גם מדין אבידת גופו ("והשבותו לו" (דברים כב-ב)), שהרי היא השבת גופו ונפשו (שו"ת מהרשד"ם יו"ד רד, מנחת חינוך רלט-ד [ו] ד"ה ונראה). וכן עובר גם על לא תעמוד על דם רעך (מנחת חינוך שם).
חוטא שלא קיבל את התוכחה – חידש הסמ"ק (ט) שעובר בלאו – "ומלתם את ערלת לבבכם ועורפכם לא תקשו עוד" (דברים י-טז).

אנשים

רשע שיצא מכלל עמיתך – אין מצווה להוכיחו (תנא דבי אליהו, הביאו ודן בדבריו קובץ שיעורים ביצה סו, ביאור הלכה תרח-ב ד"ה אבל, מנחת חינוך רלט-ד [ז]). אמנם המנחת חינוך (רלט-ד [ז]) הוסיף שאם אפשר שיחזור בו ע"י התוכחה ויחזור להיות אחיך – מחוייב להוכיחו.
גר תושב – אין מצווה להוכיחו, שנאמר "עמיתך" (רש"י סנהדרין עה. ד"ה ואם).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכהחברך, איסורים, לאפרושי מאיסורא, לפניעיוור, מסייע ידי עובריעבירה, מצוות, ערבות.