קובץ יסודות וחקירות/תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

הגדרה

מצווה תדירה יותר קודמת למצווה אחרת (האריך בזה מנחת אשר במדבר סא).
לדוגמא בקידוש, ברכת היין קודמת לברכת היום מפני שהיא תדירה יותר (ברכות נא: לבית הלל).

מקור וטעם

מקורו מהפסוק (במדבר כח-כג) "מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד (תמיד) תעשו את אלה (מוסף)" (זבחים פט.), שמשמע שבשעת המוסף כבר נעשה התמיד, משום שהוא תדיר יותר (רש"י שם ד"ה מלבד).

פרטי הדין

בדיעבד יוצא ידי חובה גם אם הקדים את המצווה שאינה תדירה (שדי חמד ח"ד ת-מח עמוד 534).
בדרבנן – תדיר קודם גם אם המצווה התדירה דרבנן ושאינה תדירה דאורייתא (שדי חמד ח"ד ת-מט עמוד 535).
בדחייה, דהיינו שיכול לקיים רק אחת מהמצוות (ולא כשאר תדיר שיקיים את שתיהן ודנים רק מי תקדום) – המגן אברהם (או"ח תרפד-ב) חידש שאין בזה דין תדיר קודם, והקשו עליו מבבלי וירושלמי שמשמע שגם בזה יש דין תדיר קודם (מנחת אשר במדבר סא-ג).
אם אינו רוצה לקיים כעת את התדיר, כגון שיתפלל שחרית במניין ורוצה להקדים לזה נטילת לולב – נחלקו בזה הראשונים והאחרונים האם צריך להמתין עד שיקיים את התדיר (מנחת אשר במדבר סא-ד: תוס' ואגרות משה – תדיר קודם, רבינו יונה ומנחת אשר עצמו – אין בזה תדיר קודם. שדי חמד ח"ד ת-סב-א עמוד 539: אין בזה תדיר קודם).
תדירות בזמן ובפעמים – כאשר מצווה אחת נוהגת יותר פעמים אך מצווה אחרת נוהגת יותר זמן – נחלקו האחרונים מי נחשבת תדירה יותר. כגון אמירת ברכי נפשי ולדוד ה' אורי וישעי – לדוד ה' נאמר יותר פעמים, אך ברכי נפשי נאמר בראשי חודשים שבכל השנה (מנחת אשר במדבר סא-ה).
כשיש יתרון למצווה שאינה תדירה – היא קודמת (יד מלאכי תקצח).
מצווה עוברת – כאשר המצווה שאינה תדירה היא מצווה עוברת (והתדירה אינה עוברת) – המצווה העוברת קודמת (שדי חמד ח"ד ת-מז עמוד 534).
מצווה שאפשר שלא יתחייב בה לעולם כגון מילה, נחלקו הפוסקים האם נחשבת תדירה יותר ממגילה או שמגילה תדירה יותר, שבמגילה מחוייב פעם בשנה ובמילה יתכן שלא יחוייב כל ימיו (שדי חמד ח"ד ת-נ עמוד 535).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: דינים התלוייםבזמן, מצוות, מצוות עשה.