קובץ יסודות וחקירות/שתיקה כהודאה

הגדרה

אדם שטענו נגדו טענה ושתק, נחשב כאילו הודה בה (הסוגיא ביבמות פז:).
לדוגמא, עד אחד אומר אכלת חלב, והוא שותק – נאמן, משום ששתיקה כהודאה (יבמות פז:).

מקור וטעם

טעמו שכיוון ששותק נראה לו אמת ויודע קצת שיש רגליים לדבר. אך אינה הודאה ממש שיודע בוודאי שכך הוא (תוס' יבמות פח. ד"ה דשתיקה, ש"ך יו"ד קכז-י).

בדינים שונים

באיסורים נחלקו הפוסקים האם אומרים שתיקה כהודאה (יד מלאכי תקעג).
שבועה – שתיקה מועילה לפוטרו משבועה (קצוה"ח פא-ו).

פרטי הדין

זמנה – שתיקה מועילה רק כאשר שתק מתחילה ועד סוף. כגון שחבירו טען שהחפץ שלו וחטפו ממנו, והוא שתק לחבירו מתחילה ועד שהלך ממנו (נתיה"מ ביאורים פא-ד).
שתק בתחילה (כל זמן שהחפץ ברשותו) ולבסוף צווח, כגון המחליף פרה בחמור וילדה, וטען הלוקח ברשותי ילדה והמוכר שתק כל זמן שהוולד עדיין ברשותו – שתיקתו אינה כהודאה (שיטה מקובצת בבא מציעא ק: סוף ד"ה זה, והוסיף ששתיקה של הלוקח כן מועילה למוכר, וחתם "וצריך עיון". אמנם מהנתיה"מ ביאורים רכג-ז משמע שהשיטה מקובצת הסתפק בזה ולא חילק בין לוקח למוכר).
מעשה – שתיקה מועילה רק כאשר התובע עשה מעשה, כגון שחטפו ממנו, וכן הקדש או דברי שכיב מרע, שדינם כמעשה (נתיה"מ ביאורים פא-ד).
תלייה – כאשר אפשר לתלות את השתיקה בדבר אחר, לא אומרים שתיקה כהודאה (יד מלאכי תקסז).
כאשר ברור שהוא חייב ממון, לא מועילה שתיקה כהודאה לפוטרו (קצוה"ח פא-ו).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: הודאת בעלדין, שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא.