קובץ יסודות וחקירות/שעטנז

הגדרה

איסור ללבוש בגד שמחוברים בו צמר ופשתן.
פירוש "שעטנז" הוא לשון עירוב, ודרשו בו נוטריקון שוע טווי ונוז (רש"י דברים כב-יא).
נקרא גם כלאי בגדים (וכן בלשון הפסוק ויקרא יט-יט: "בגד כלאיים שעטנז").
ובפירוש "כלאיים" מצאנו שלושה ביאורים:
א) עירובין (אונקלוס ויקרא יט-יט).
ב) עירבובין (תרגום יונתן שם).
ג) שניים יחדיו (הערוך ערך כלאים כתב שזהו פירושו בלעז).

מקור וטעם

מקורו מפורש בפסוק "ובגד כלאיים שעטנז לא יעלה עליך" (ויקרא יט-יט) ובפסוק "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו" (דברים כב-יא).
בטעמו כתב הרמב"ם שהוא משום שכך נהגו ללבוש כומרי עבודה זרה (ספר המצוות לרמב"ם לא תעשה מב, הובא בחינוך תקנא ד"ה רמז), והחינוך כתב שהוא כדי שלא נעשה דבר חדש שמחליף את מעשי ה' (סב ד"ה וענין, בלשון "ואפשר"). אמנם בגמרא מפורש שהוא חוק בלא טעם (יומא סז:).
במהותו חקרו כמה וכמה חקירות:
א) האם האיסור הוא הלבישה (פעולה), או שיהיה לבוש (תוצאה) (שיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"א עמוד שיב. הגר"ש שקאפ (יבמות לז ד"ה וע"כ) וקובץ שיעורים (ח"ב כג-ח) בדעת הר"ן: פעולה (והגר"ש שקאפ הוסיף שצריך לכוון גם להנאת הלבישה). וכן חקר צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה כלאי בגדים כט האם האיסור ללבוש או שעל ידו יולבשו, וכתב בדעת הרמב"ם שהאיסור בתוצאה).
ב) האם האיסור הוא הערבוב של המינים, או החיבור שלהם (משנת יעבץ יו"ד כד: רמב"ם – חיבור).
ג) האם הבגד עצמו נאסר (חפצא), או שרק הלבישה אסורה (גברא) (חידושי ר' שמואל יבמות וכתובות עמוד קמז).
ד) כל חוט פשתן אוסר בכלאיים בפני עצמו, או שהבגד כולו נאסר באיסור יחיד. ונפק"מ למטיל שני חוטי פשתן בבגד צמר – האם הבגד נעשה פעמיים כלאיים כי כל חוט אוסר, או רק פעם אחת כי הבגד כולו נאסר באיסור יחיד (קובץ הערות ז-ד).
ה) האיסור הוא ההנאה מהלבישה, או שהאיסור הוא הלבישה עצמה בתנאי שיש בה הנאה (שאם אין בה הנאה לא נחשבת לבישה כלל) (בית הלוי, הובא בברכת אברהם פסחים מ: ד"ה ונראה לבאר. חידושי ר' שמואל יבמות וכתובות עמוד קמח).

פרטי הדין

בבגדים קשים אין איסור כלאיים. לרש"י הוא אפילו בכלאיים דאורייתא (רש"י יומא סט. ד"ה קשין), והתוס' מקילים בזה רק בכלאיים דרבנן (שם ד"ה קשין).
המלביש את חבירו כלאיים, חידש הרמב"ם (כלאיים י-לא) שאם הלובש מזיד – הלובש לוקה והמלביש עובר בלפני עיוור, ואם הלובש שוגג והמלביש מזיד – המלביש לוקה והלובש פטור. והרא"ש (שו"ת הרא"ש ב-טז) חולק עליו וסובר שהלאו חל רק על הלובש ולא על המלביש (דן בזה מנחת חינוך תקנא-ב [ד]).
המלביש כלאיים לקטן, הסתפק המנחת חינוך האם עובר בלאו (מנחת חינוך תקנא-ב [ה], וכן דן בזה צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה כלאי בגדים אות ל).
כלאיים בבגדי כהונה מותרים. וחקר הגר"א וסרמן האם הוא הותרה או דחויה (קובץ הערות ט-א).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: כלאיהכרם, כלאי זרעים.