קובץ יסודות וחקירות/שמירה בבעלים

הגדרה

בשמירת פיקדון, אם הבעלים היה פועל אצל השומר, והחפץ אבד וכד' - השומר פטור (הסוגיות בבבא מציעא פרק ח).
לדוגמא, שאל את הפרה, והבעלים שלה היה פועל אצל השומר, ומתה – פטור (משנה בבא מציעא צד.).

מקור וטעם

מקורו מפורש בתורה: "וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת, בעליו אין עימו שלם ישלם. אם בעליו עימו לא ישלם, אם שכיר הוא בא בשכרו" (שמות כב-יג).
טעם הפטור הוא שכיוון שהבעלים נמצא עם השומר, ישמור הוא את שלו, ואין לחייב את השומר (חינוך ס ד"ה ועל). ואע"פ שטעם זה שייך גם בלא מלאכה, למדו מדרשא או שקיבלו בקבלה ש"עימו" הוא במלאכה (קונטרסי שיעורים בבא מציעא כט-א ד"ה מבואר).
בדינו חקרו האחרונים האם הוא פטור משמירה (שאינו שומר כלל), או רק פטור מלשלם (הוא שומר והתורה פטרה אותו) (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד רסח וח"ב עמוד שה. וכן חקר צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה שאילה בבעלים (אות ה) לגבי שואל. אור שמח גניבה ד-י ד"ה ולפ"ז: תוס' הסתפקו בזה).
במהותו חקרו האם אין עליו חיוב כלל (הותרה), או שיש חיוב, ודין הבעלים פוטר אותו מגזירת הכתוב (המידות לחקר ההלכה ה-ז). והגר"א וסרמן חילק שבפשיעה יש עליו את סיבת החיוב, שהרי הוא כמזיק, אלא שדין הבעלים פוטר אותו, אך לגבי גניבה ואבידה או אונסין אם הוא בבעלים אין עליו את סיבת החיוב כלל (קובץ שיעורים בבא בתרא תרנח תרנט).
ונפק"מ בספק אם הוא בבעלים – האם פטור מספק, או שחייב משום שאין ספק מוציא מידי ודאי, שסיבת החיוב היא ודאי, ורק ספק אם יש בו פטור (קובץ שיעורים שם).

פרטי הדין

ישנם שבעה אופנים של בבעלים, ודיניהם מחולקים (האם הבעלים נשתעבד לשומר או לא, האם הוא בפועל עימו במלאכתו או לא, ועוד חילוקים כדלקמן) (האריך בזה קונטרסי שיעורים בבא מציעא כט, ובסוף הסימן סיכם את מסקנותיו):
א) הבעלים נשתעבד למלאכת השומר בקניין המועיל, וגם בפועל הוא עימו במלאכתו – זהו לכו"ע עיקר הדין של בבעלים.
ב) הבעלים נשתעבד בקניין המועיל, אך בפועל אינו עושה מלאכה, והשעבוד הוא לעשות את המלאכה מייד – בבעלים לכו"ע.
ג) הבעלים נשתעבד בקניין המועיל, אך בפועל אינו עושה מלאכה, והשעבוד הוא לעשות את המלאכה לאחר זמן – לרוב הראשונים לא נקרא בבעלים, והר"ר ברוך מריגנשפורג סובר שגם זה בבעלים.
ד) הבעלים לא נשתעבד כלל, אך בפועל הוא עימו במלאכתו, והשומר התנה איתו ודרש ממנו לעבוד – בבעלים לכו"ע.
ה) הבעלים לא נשתעבד כלל, אך בפועל הוא עימו במלאכתו מרצונו בלא דרישת השומר – הטור סובר שהוא בבעלים והמרדכי סובר שאינו בבעלים.
ו) הבעלים לא נשתעבד בקניין המועיל, אלא נתחייב באמירה באופן שאם יחזור בו תהיה לשומר תרעומת, ועשה את המלאכה – מחלוקת ראשונים האם הוא בבעלים.
ז) הבעלים לא נשתעבד בקניין המועיל, אלא נתחייב באמירה באופן שאם יחזור בו תהיה לשומר תרעומת, וחזר בו ולא עשה את המלאכה – לכו"ע אינו בבעלים.

אנשים

בעלים קטן, הסתפק המנחת חינוך (ס-א [י]) אם יש בשואל ממנו דין שמירה בבעלים, כיוון שמדאורייתא השואל מן הקטן הריהו גזלן ואין בו דיני שומרים.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: שומרים.