קובץ יסודות וחקירות/שטר שלווה בו ופרעו
הגדרה
[עריכה]שטר הלוואה שנפרע, אי אפשר לחזור וללוות בו (בבא מציעא יז.).
מקור וטעם
[עריכה]הטעם הוא ששעבודו מההלוואה הראשונה נמחל (כתובות פה.), דהיינו שהשטר בטל (רש"י שם ד"ה שכבר), והוא לא נכתב לשם ההלוואה השניה (רש"י בבא מציעא יז. ד"ה שכבר).
בביאור "נמחל שעבודו" ביאר הקצוה"ח (מח-א ד"ה שנמחל) שהשעבוד לא נפקע למפרע, אלא שכאשר נפרע, הלווה קנה את השעבוד מהמלווה, ועתה הוא שייך ללווה.
בשטרות שונים
[עריכה]בשטר מכר מתנה וגט הסתפק הגר"א וסרמן אם יש בהם פסול נפקע קניינו, כפסול נמחל שעבודו בשטר הלוואה (קובץ שיעורים בבא בתרא תרא).
בכתב ידו (שהשטר לא נחתם בעדים אלא בכתיבת או חתימת הלווה) – נחלקו הפוסקים האם חוזר ולווה, שכיוון שהחתום עצמו חוזר ולווה בו הוא כאילו חתם עצמו מחדש (עיר שושן, סמ"ע חו"מ מח-א, ש"ך חו"מ מח-ב), או שגם בזה לא מועיל (ב"ח. דן בזה קצוה"ח מח-ג).
בממרני (שטר חוב שלא נכתב בו שם המלווה אלא שמשעבד עצמו לכל מי שיוציאו) – נחלקו הפוסקים: הש"ך סובר שבזה לכו"ע חוזר ולווה בו (ואפילו לדעת הב"ח שבכתב ידו לא חוזר ולווה ) (ש"ך חו"מ מח-ב), משום שהתחייב מתחילה שכל זמן שיוציאו יגבה בו, ואפילו יפרענו יחזור וישתעבד (קצוה"ח מח-ג בטעם הש"ך). והט"ז סובר שגם בזה לא מועיל (קצוה"ח מח-ג בסופו).
פרטי הדין
[עריכה]דינו שאם חזר ולווה בו אינו מלווה בשטר, אלא הוא כמלווה על פה ואינו גובה מלקוחות (רש"י בבא מציעא יז. ד"ה שכבר).
בני חורין – נחלקו המפרשים האם מהם כן גובה (סמ"ע חו"מ מח-א), או שאפילו מהם לא גובה מחמת השטר, משום שהוא כחספא בעלמא (שו"ת הריב"ש שפב סוף ד"ה יבמה, ש"ך חו"מ מח-ב, עיר שושן. דן בזה קצוה"ח מח-א בתחילתו).
אע"פ שנשאר הקול של ההלוואה הראשונה (שלפירעון לא היה קול), אעפ"כ לא חוזר וגובה בו כיוון ששעבודו נמחל (קובץ שיעורים בבא בתרא תרא בסופו).
אפילו אם הוא באותו יום של ההלוואה הראשונה א"א לחזור וללוות בו, שהרי כבר נמחל שעבודו (מאירי בבא מציעא יז. ד"ה שמא).
אם לאחר שפרעו חזר וקיבל קניין על השטר, או שחזר ומסרו בפני עדים (לדעות שעדי מסירה עיקר) – יש מי שאומר שיכול לחזור וללוות בו (מרדכי שהובא רמ"א חו"מ מח-א). ואין בזה פסול של מזוייף מתוכו, שכיוון שנמחל שעבודו נחשב שאין כלל עדים על השטר (שהרי העדים חתמו על ההלוואה הראשונה ולא על השניה), ומזוייף מתוכו פירושו שיש עדים אלא שיש בהם פסול (קצוה"ח מח-ו בסופו).
לאחר שנפרע העדים העבירו חתימתם בקולמוס דיו – הסתפק בזה הקצוה"ח (מח-ב) האם הוא כחתימה חדשה ומועיל כשטר חדש.