לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/שומא הדר

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

בית דין ששמו קרקע להגבותה למלווה (וכן שאר בעל חוב), ולאחר זמן הביא הלווה את המעות למלווה, מסלקים את המלווה מהקרקע ומשיבים אותה ללווה (הסוגיא בבבא מציעא לה.).
החולקים בדין זה הם שלוש דעות בגמרא (בבא מציעא לה.):
א) שומא לא הדר. וטעמם הוא שהיא כמכר גמור (רש"י בבא מציעא לה. ד"ה דהא).
ב) שומא הדר עד שנים עשר חודש.
ג) שומא הדר לעולם. וכך הלכה (גמרא שם, רמב"ם מלווה ולווה כב-טז).

מקור וטעם

[עריכה]

טעמו משום (דברים ו-יח) "ועשית הישר והטוב" (בבא מציעא לה.). והטוב – זו לפנים משורת הדין, שיחזור הלווה לקרקעו (סמ"ע חו"מ קג-יג).
במהות ההחזרה נחלקו הראשונים האם היא כמכר חדש או שהיא רק סילוק מהקרקע (ש"ך חו"מ קג-יא: ריטב"א – מכר חדש, נימוק"י ור"ן – סילוק. גידולי שמואל בבא מציעא לה. ד"ה והלכתא: רמב"ן – מכר חדש, נימוק"י בדעת הרמב"ם – סילוק). ויש מכך שלוש נפק"מ:
א) האם צריך לכתוב שטר מכר להחזרה (רמב"ן שם: צריך שטר).
ב) האם חוזרת גם כאשר המלווה קטן, או שתחזור רק כשיגדיל משום שקטן לא יכול להקנות (ריטב"א שם, וקצוה"ח קג-ה בדעת הרשב"א: אינה חוזרת כאשר המלווה קטן).
ג) האם משלם ע"פ מה ששמו בית דין בשעת הגבייה, או כפי מה שהיא שווה עכשיו בשעת הפדייה (קובץ שיעורים בבא בתרא תרכז).

בדינים שונים

[עריכה]

כתובה – גבתה קרקע בכתובה וחזר הבעל והביא מעות, נחלקו האחרונים האם חוזרת (שו"ת הרמ"א ח: חוזרת, מהרש"ל נ: לא חוזרת. דן בזה כבוד יום טוב על הרמב"ן מלווה ולווה כב-טז).

הנכס

[עריכה]

במטלטלין שומא לא חוזרת אלא רק בקרקעות (רמב"ן בבא מציעא סוף לה. ד"ה ושומא, רמ"א חו"מ קג-ט).

פרטי הדין

[עריכה]

בעל כורחו של הלווה אינה חוזרת, שהרי הטעם הוא כדי ליפות את כוחו (רמב"ן בבא מציעא לה. ד"ה לימא).
עשו קניין שלא תחזור השומא – אינה חוזרת, שהרי מחל לו (רמב"ן בבא מציעא לה. ד"ה ומסתברא).
מוחזק – נחלקו הפוסקים מי נחשב מוחזק – המלווה או הלווה, ונפק"מ לדין ספק (סמ"ע חו"מ קג-טו: שו"ע – הלווה מוחזק, דעת עצמו – המלווה מוחזק. נתיה"מ קג-יג).
בעל חוב של בעל חוב – הסתפק האור שמח (מלווה ולווה כב-טז בתחילתו) לאחר שהביא הלווה מעות וחזרה לידיו הקרקע, האם חוזר הבעל חוב של המלווה וגובה אותה.
הוציא המלווה הוצאות על הקרקע – נוטל את ההוצאה (שיטה מקובצת בבא מציעא לה. בשם הרמ"ך).
הוציא המלווה הוצאות והשביחה – יש אומרים שאינה חוזרת (רמ"א חו"מ קג-ט), משום שקנאה בשינוי (סמ"ע חו"מ קג-יח).
אכל המלווה פירות, לא יחזירם ללווה, משום שהוא כמוכר לו את הקרקע בשעת ההחזרה (שיטה מקובצת בבא מציעא לה. בשם הרמ"ך).

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים:חוב, לפנים משורתהדין, פריעת בעל חוב.