קובץ יסודות וחקירות/שובר
הגדרה
[עריכה]שטר ראיה על פריעת חוב (הסוגיא בבבא בתרא קע:).
לדוגמא, מי שפרע מקצת חובו, כותבים שובר על מה שפרע (משנה בבא בתרא קע:).
החולקים בדין זה הם רבי יהודה שסובר שאין כותבים שובר, ורבי יוסי שסובר שכותבים (משנה בבא בתרא קע:).
ולהלכה כותבים שובר (שו"ע חו"מ נד-א).
מקור וטעם
[עריכה]טעם הדעה שכותבים הוא משום "עבד לווה לאיש מלווה" (משלי כב-ג), שעל הלווה לשמור את שוברו מן העכברים. ויש להסתפק אם הוא דין דאורייתא או כעין ועשית הישר והטוב (אפיקי מים כתובות פט).
טעם הדעה שאין כותבים הוא משום שהלווה מוחזק במעות (אפיקי מים כתובות פט).
במהותו חילק הריטב"א שיש שוברים שהם ראיה על כך שמחל או הודה לו (וכתב שהם השוברים שלנו), ויש שוברים שהם כעין שטר הקנאה שמוכר לו בשטר את חובו (ריטב"א בשיטה מקובצת בבא מציעא כ.). ויש חילוק בין שני סוגי השוברים, שבשובר הקנאה צריך את כל תנאי שטר, כגון שיהיה הנייר משל המקנה, ויתן את השטר לקונה. ובשובר ראיה אין צריך את תנאים אלו (קצוה"ח לט-ז ד"ה ובעיקר).
פרטי הדין
[עריכה]לדעה שאין כותבים, אם אבד שטר ההלוואה אין צריך הלווה לפרוע את חובו, ואע"פ שהחוב קיים, כיוון שיכול לבוא לידי הפסד שיצטרך לשלם פעם שניה. משום שהחיוב לשלם הוא רק אם ע"י התשלום ייפטר מהחוב (חידושי הרי"מ חו"מ טז ד"ה אך).
שטר ההלוואה (של המלווה) שנמצא בעיר אחרת – נחלקו הפוסקים האם יפרע הלווה את החוב ויכתבו שובר, או שלא יפרע עד שהמלווה יחזיר לו את שטר ההלוואה (שו"ע חו"מ נד-ג).