לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/קנס

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

חיוב תשלומין שאינו בשווי הנזק (ע"פ רש"י כתובות מא. ד"ה אינו).
בערך זה נדון במהות הקנס ובדיניו. לדין מודה בקנס ע"ע מודה בקנס פטור.
לדוגמא, שלושים של עבד – שמשלם שלושים אפילו אם העבד אינו שווה דינר (רש"י כתובות מא. ד"ה אינו), תשלומי כפל, ארבעה וחמישה (משנה כתובות מא.), אונס ומפתה (כתובות מא. במשנה ובגמרא).

מקור וטעם

[עריכה]

טעם החיוב – חיובי ממון נובעים מזכותו של התובע, אך חיובי קנס נובעים מחובתו של הנתבע, שהם כמו עונשי מלקות ומיתה (קובץ שיעורים ח"ב יג-ד, שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד רנח).
במהות החיוב חקר הגר"א וסרמן האם הוא רק חיוב ממון (ואם אינו משלם עובר רק בלא תעשוק), או שיש בו גם חיוב ממון וגם מצוות עשה (כגון "חמישים כסף ישלם") (קובץ שיעורים כתובות קכז: רמב"ן – רק חיוב ממון, דעת עצמו – גם מצוות עשה).

פרטי הדין

[עריכה]

לצאת ידי שמיים – בחיוב ממון, גם אם לא דנו אותו בית דין, מחוייב לשלם כדי לצאת ידי שמיים. אך בקנס, אם לא דנו אותו אינו חייב אפילו ידי שמיים (קצוה"ח א-ז, קובץ שיעורים ח"ב יג-א בסופו). ואע"פ שחיוב הקנס חל עליו בשעה שהזיק, חיוב עונשו הוא שבית דין יכפוהו לשלם, ואם לא כפוהו – לא נענש בעונש הראוי לו (קובץ שיעורים ח"ב יג-ד).
ירושה – קנס אינו עובר בירושה. וחקר ר' שמואל (בבא מציעא ח"א עמוד רנח) האם הוא משום שאינו ממון, או משום שהתורה זיכתה אותו רק לתובע ולא ליורשיו.
הילך – בתשלומי קנס אין את פטור הילך, שכל סברת הפטור בהילך היא שכיוון שמזומן לתת לו הרי הוא כאילו כבר נתן לו קודם שתבעו (בעל המאור בבא מציעא א. בדפי הרי"ף) . ובקנס החיוב חל רק אחר התביעה, ולכן לא שייך הפטור של הילך (קצוה"ח ת-ב בסופו בשם אחיו).
שבועת היסת – התובע מחבירו תשלומי קנס, והנתבע כופר, במקום שדנים דיני קנסות משביעים אותו היסת (סמ"ג עשין צה, קצוה"ח פז-כד). ועכשיו, שהחייב קנס ואינו משלם מנדים אותו, הרי הוא כמקום שדנים דיני קנסות, ומשביעים אותו (קצוה"ח שם).

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים: אונס מפתה ומוציא שםרע, השבת גניבה וגזילה, טביחה ומכירה, מודה בקנספטור, תשלומי נזיקין.