קובץ יסודות וחקירות/קניין ציבורי

הגדרה

נכס שאינו שייך לאדם פרטי אלא לציבור.
לדוגמא, רחבה, בית המרחץ, בית הכנסת (ביצה לט:, מגילה כה:), ספר תורה של בני העיר (בבא בתרא מג.), מעיין של בני העיר (נדרים פ:).
דינים דומים: יש ארבעה מקרים שבהם יש לחפץ אחד כמה בעלים יחד (ובכל אחד מהם חקרו האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס, או שכל אחד מהם הוא בעלים על חלק מהנכס, וישנם עוד צדדים נוספים) :
א) שותפין .
ב) תפוסת הבית .
ג) קניין ציבורי, ובדין זה נדון בערך זה.
ד) חצי עבד וחצי בן חורין .

מקור וטעם

במהותה חקרו ראשי הישיבות האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס (וכל אחד בעלים על כל הנכס), או שכל אחד מהם הוא בעלים רק על חלק מהנכס (קובץ שיעורים בבא בתרא תד וביצה לט, אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא, שערי יושר ג-כב ד"ה ועפ"י דרכנו נסתרים: כוללת. קובץ שיעורים בבא בתרא שם בדעת רש"י ורמב"ן: כל אחד בעלים רק על חלק מהנכס. וכן משמע מרש"י סוכה כז: (ד"ה כל האזרח) שכל אחד בעלים רק על חלק. צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה בני העיר (אות צח)).
ונפק"מ לסילוק, דהיינו שאחד מהציבור רוצה להסתלק מהבעלות: אם זו בעלות כוללת הוא לא צריך מעשה קניין, מכיוון שאינו מקנה לשאר הציבור שום דבר, שהרי גם קודם הסילוק הם היו בעלים על כל הנכס. אך אם כל אחד הוא בעלים רק על חלק מהנכס, א"כ כשמסתלק צריך מעשה קניין, שהרי מקנה לשאר הציבור את חלקו (אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא. ודבריו מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה, אך לא בשביל להוציאו מרשות המקנה ).

פרטי הדין

קניין ציבורי לאדם מסויים – ממון ששייך לציבור בקניין ציבורי, אך רק אדם מסויים מהציבור יכול לזכות בו, כגון ששאר הציבור התייאשו מממון זה, או ששאר הציבור מתו וכעת נשאר רק אדם בודד – הממון שייך לאותו אדם, אך בעלותו אינה מדין קניינו הפרטי (בלשונו: שמו הפרטי) אלא מדין הציבור כולו (קהילות יעקב גיטין כ ד"ה ונראה וד"ה והנה מה (לגבי מתנות כהונה)).
רשות הרבים – נחלקו הראשונים האם היא שייכת לציבור, משום שיש להם רשות להשתמש בה, או שהיא הפקר, כי אף אחד לא עשה בה מעשה קניין (דבר אברהם ח"א א-ו: מחלוקת רש"י ותוס').
===דינים דומים=== כאמור , גם שותפין היא בעלות שמשותפת לכמה בעלים יחד. בחילוקים בין קניין ציבורי לשותפין דנו המפרשים, ויש בזה שלוש דעות:
א) הקובץ שיעורים (בבא בתרא תד וביצה לט, וכן אבן האזל שכנים ב-י סוף ד"ה איברא) חילק שבשותפין כל אחד בעלים רק על חלק ובציבור היא בעלות כוללת, והוכיח (בבבא בתרא שם) שיש חילוק ביניהם שהרי מחולקים בדיני הקרבנות, שיש חילוק בין קרבן שותפין לקרבן ציבור.
ב) רש"י והרמב"ן (כך הבינם הקובץ שיעורים שם) לא חילקו ביניהם וסוברים שבין בשותפין ובין בקניין ציבורי כל אחד בעלים רק על חלק.
ג) ויש מי שכתב בדעת רש"י שבשותפין היא בעלות כוללת, ודווקא בקניין ציבורי כל אחד בעלים רק על חלק (אב ישראל ד-ד, והיא דעה הפוכה מדעה א לעיל. וכך תירץ את קושיות הקובץ שיעורים בבא בתרא תד וקובץ הערות מו-ה על רש"י).

ערכים קרובים

ערכים קרובים:בעלות, גוד אואגוד, חלוקת שותפות, חצי עבד וחצי בןחורין, שותפין, תפוסת הבית.