קובץ יסודות וחקירות/קמא קמא בטיל
הגדרה
[עריכה]דבר המתערב בתערובת מעט מעט - כל מה שנתערב בה בטל מייד, כך שהבא אחריו בטל אף הוא וחוזר חלילה (הוזכר בעבודה זרה עג.).
בדיני ביטול ברוב .
לדוגמא, המערה מחבית של יין נסך לבור של יין כשר – ראשון ראשון שנופל לבור בטל ברוב ומותר (עבודה זרה עג.). דם שנפל לתוך מים (זבחים עח., חולין פז:).
נקרא גם ראשון ראשון בטל (כגון בלשון הגמרא, ורק בלשון הראשונים נקרא "קמא קמא בטיל").
מקור וטעם
[עריכה]הטעם שקמא קמא בטיל ולא אומרים לאחר מכן חוזר וניעור, הוא מדין דיחוי, שהואיל ונדחה ידחה (משמע מזבחים עח. ורש"י ד"ה לפי, חולין פז: ורש"י ד"ה אינו).
בדינים שונים
[עריכה]במצוות לא אומרים קמא קמא בטיל. למשל, בדם שנפל לתוך מים לא אומרים קמא קמא בטיל לעניין כיסוי הדם, שאע"פ שהראשון ראשון בטל, אעפ"כ כשהולך ורבה ונהפכה מראית המים לדם – חוזר הדם וניעור. ואי אפשר לומר בזה "כיוון שנדחה ידחה" כיוון שאין דיחוי אצל מצוות (זבחים עח. ורש"י ד"ה לפי, חולין פז: ורש"י ד"ה אינו).
פרטי הדין
[עריכה]בכמה סוגיות לא אומרים קמא קמא בטיל: רבו נוטפים (מי גשמים) על הזוחלים (מי מעיין), כלאיים בתוספת מאתיים, בצל שעקרו בשביעית ונטעו בשמינית. וחילקו הראשונים ארבעה חילוקים לבאר מתי אומרים "קמא קמא בטיל" ומתי לא:
א) כשדרכן לגדול כך לא אומרים קמא קמא בטיל, אך כשאינו דרכן כן בטיל.
ב) כאשר העירוב ממשיך ולא נפסק לא בטיל, אך כשפוסק באמצע בטיל.
ג) בדבר הבא בידי שמיים לא בטיל הואיל ואין בידו לעכב, אך בבא בידי אדם בטיל (את שלושת החילוקים הללו הביא המאירי שבת סה: ד"ה ויש).
ד) כשהתערובת יותר מאחד בשישים לא בטיל כי יש בו נותן טעם וטעם כעיקר מדאורייתא, ורק עד אחד משישים בטיל (והביטול מועיל ליין נסך שאוסר בכלשהו, שדין קמא קמא בטיל מבטלו עד אחד משישים) (תוס' יבמות פב: ד"ה אמר).
ערכים קרובים
[עריכה]ערכים קרובים: ביטול ברוב.