לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/קדימה בגבייה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

מי שיש עליו כמה בעלי חוב - בעל החוב שזמן שטרו קודם, הוא קודם לגבות.
לדוגמא, ראובן חייב לשמעון מתשרי וללוי ממרחשוון – שמעון קודם לגבות.

פרטי הדין

[עריכה]

זמן הפירעון לא מועיל לקדימה בגבייה, דהיינו מי שזמן שטרו קודם – הוא קודם לגבות, ואפילו אם זמן הפירעון שלו מאוחר יותר (שו"ע חו"מ קד-א).
יורשים – מי שהיה חייב גם לבנו וגם לבעלי חוב אחרים, ומת ונפלו הנכסים לפני בנו (כיוון שהוא היורש) – מהרשד"ם (אה"ע קמג) כתב שיש לבן דין בעל חוב שקדם וגבה, כיוון שהנכסים בחזקתו. ומהרי"ט (ח"ב חו"מ י) והקצוה"ח (קד-יב, והביא גם את המהרשד"ם והמהרי"ט) חלקו עליו.
המוכר סחורה בהקפה והסחורה בעין, והבעלים חייב למוכר ולעוד בעלי חוב – הב"ח (חו"מ צו-כג) כתב שהמוכר קודם, ויש חולקים (קצוה"ח בדעת רשב"ם נימוק"י וטור).
במלווה על פה נחלקו המפרשים לשלוש דעות:
א) אין בו דין קדימה כלל (ר"ן כתובות נד. בדפי הרי"ף).
ב) יש בו דין קדימה, אך אם קדם בעל חוב מאוחר וגבה – מה שגבה גבה (רמ"א חו"מ קד-א).
ג) יש בו דין קדימה (טור ושו"ע חו"מ קד-יג), ואם קדם המאוחר וגבה – מה שגבה לא גבה (קצוה"ח קד-ג, והביא גם את הר"ן).
כאשר אין דין קדימה, כגון שזמן שטרותיהם ביום אחד – חולקים ביניהם. הרמב"ם סובר שחולקים בשווה, ויש מהגאונים שסוברים שחולקים לפי ממונם. לדוגמא, נכסיו בשווי שלוש מאות, ויש לו שלושה בעלי חוב: של מאה, מאתיים ושלוש מאות. לרמב"ם כל אחד נוטל מאה, ולגאונים הראשון נוטל חמישים, השני מאה והשלישי מאה וחמישים, שכך השני נוטל כפליים מהראשון והשלישי נוטל פי שלוש מהראשון (רמב"ם מלווה ולווה כ-ד, והביא גם את דעת הגאונים).

מטלטלין

[עריכה]

במטלטלין נחלקו המפרשים: לרוב המפרשים אין בהם דין קדימה (ב"ח, רי"ף כתובות מה: בדפי הרי"ף, רא"ש, סמ"ע חו"מ קד-א בדעת השו"ע), ויש אומרים שגם בהם יש דין קדימה (תשובות המיוחסות לרמב"ן סא שהובא בב"י חו"מ קד, תוס' כתובות צ. ד"ה ש"מ).
לדעות שאין במטלטלין קדימה יש להעיר שלוש הערות:
א) הקצוה"ח (קד-א ד"ה ודברי) הוסיף שמדאורייתא לכו"ע יש קדימה גם במטלטלין, אלא שחכמים עקרוה.
ב) כיוון שאין במטלטלין קדימה, על כורחך אין בהם גם שעבוד אלא רק מצוות פריעת בעל חוב (קצוה"ח קד-ב ד"ה ונראה).
ג) למ"ד שאין בהם קדימה, נחלקו המפרשים האם שייך לפרוע מטלטלין רק לאחד מהם, כגון כשהאחר במדינת הים, או שאינו תובעו – לב"י (חו"מ קד-ב ד"ה כתוב) פורע רק לאחד מהם, אך לתשובת מיימוני (הובאה בב"י שם) ולב"ח יחלקו בעלי החוב בשווה (קצוה"ח קד-ב).

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים:חוב, פריעת בעלחוב, שעבוד, תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים.