קובץ יסודות וחקירות/ציצית
הגדרה
[עריכה]מצווה להטיל חוטי ציצית בבגד שלובש.
מקור וטעם
[עריכה]מקורו מהפסוק "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם, ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת" (במדבר טו-לח).
במהות המצווה הסתפק הגר"א וסרמן האם המצווה היא ללבוש את הציצית (פעולה), או להיות לבוש בה (תוצאה) (קובץ שיעורים כתובות רנ מסתפק, ומוכיח מהמשנה ברורה שהמצווה בפעולה).
בחפץ המצווה כתב הקהילות יעקב (יבמות ד) שהמצווה רק על הציצית עצמה (ולא על כל הבגד), אך מדבריו שם משמע שיש חולקים וסוברים שהמצווה על כל הבגד.
במניין ארבעת הציציות כתב הגר"ש שקאפ (בבא מציעא ז ד"ה ובעיקר) שהן שיעור ככל השיעורים, ולא שבכל כנף צריך להטיל ציצית.
והרוגאצ'ובר חקר האם ארבע כנפות הן מציאות אחת, או ארבעה פרטים שמצטרפים (מפענח צפונות ט-ח).
היא מצווה קיומית, דהיינו שרק אם לובש ארבע כנפות מתחייב להטיל בהן ציצית (ולא כמצה, למשל, שהיא מצווה חיובית) . ונחלקו האחרונים בגדרה, וכן בגדר שאר המצוות הקיומיות, האם גדרה הוא שאסור ללבוש ארבע כנפות בלי ציצית (שלילה), או שכאשר לובש ארבע כנפות יש מצווה להטיל ציצית כשאר כל מצווה, וכמו מצוות מצה (חיוב) (שערי יושר ג-יט ד"ה ואם: בדעת המנחת חינוך – שלילה, דעת עצמו – חיוב).
החוטים והקשרים
[עריכה]במניין שמונת חוטי הציצית חקר הגר"ח האם הוא מניין (שצריך שמונה) או שזוהי צורת הציצית (שיקרא "גדיל גדילים") (הגר"ח סטנסיל שמ).
בקשר של הציצית חקר הרוגאצ'ובר האם צריך שהציצית תהיה קשורה או שאסור שהחוטים יהיו נפרדים (מפענח צפונות ו-כו).
בקשר העליון של הציצית חקר הרוגאצ'ובר האם הוא כדי שהציצית תתחבר לבגד או כדי שחוטי הציצית יתחברו זה לזה (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה קשר של ציצית).
פרטי הדין
[עריכה]בחינוך למצוות ציצית כתב הברכת אברהם (סוכה מב. סי' "חינוך לציצית" ב) שהחינוך הוא לקיים את המצווה, ולא שלא לבטלה.
אנשים
[עריכה]חוטי ציצית שטוואן גוי וישראל עומד על גביו (וכן עיבוד קלף תפילין ע"י גוי וישראל עומד על גביו) – לרמב"ם פסול ולרא"ש כשר (שו"ע או"ח לב-ט).