קובץ יסודות וחקירות/פירכא

הגדרה

דחייה לאחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן.
לדוגמא, לכאורה יש קל וחומר – ומה חלב שענוש כרת מותר בהנאה, גיד הנשה שאינו ענוש כרת כל שכן שמותר בהנאה. אך יש עליו פירכא – מה לחלב שכן הותר אצל חיה, מה שאין כן בגיד הנשה שאסור גם בחיה (פסחים כג:).
נקרא גם משיבין, למשל: אין משיבין על ההיקש (בבא קמא סג:), קל וחומר שאין עליו תשובה (ברכות כג:).
ובלשון הירושלמי נקרא "נשבר קל וחומר" (יבמות ו-ג [לו.]).
משמעות נוספת: בשם "פירכא" נקראת גם כל קושיא, ולא רק דחייה למידה (יומא פה: ובעוד מקומות רבים).

מקור וטעם

טעמה של פירכא הוא שהחומרא (או הקולא) המסויימת שמצאנו במלמד היא זו שגורמת את הדין, וכיוון שחומרא (או קולא) זו לא קיימת בנלמד – אי אפשר ללמוד אליו את הדין (רש"י מכות ד: ד"ה צד).
מהותה – ע"פ רוב פירכא לא מבטלת את המידה (כגון את הק"ו), אלא שא"א ללמוד ממנה כי סיבת הדין (במלמד) תלויה בפירכא (בירורי המידות ב-ג-ג, ב-ד-ב, ב-ה-ב).

במידות שונות

מידות שונות – דיני פירכא מחולקים בין המידות השונות: א) יש מידות שלא מועילה בהן פירכא.
ב) יש מידות שמועילה רק פירכא של קל וחמור (ולא פירכא כל דהו).
ג) יש מידות שמועילה אפילו פירכא כל דהו, דהיינו שיש בין המלמד לנלמד חילוק, אפילו אם אינו קולא או חומרא (בירורי המידות ב-ח-א. אמנם מצאנו בראשונים שקראו פירכא כל דהו גם אם ישנה קולא או חומרא, אלא שאינה פירכא גמורה (בירורי המידות ב-ח-ב)).
וכדלקמן.
במה מצינו (חדא מחדא) מועילה פירכא, אך נחלקו המפרשים האם מועילה פירכא כל דהו: לר"ן מועילה (בחידושיו לחולין קטו:) ולהליכות עולם (ד-ב-ה בתחילתו) לא (אמנם יבין שמועה חידש שמה מצינו עדיף מק"ו ולא תועיל בו פירכא, משום שמה מצינו נקרא בגמרא גם היקש, ואין משיבים על ההיקש. אך חלקו עליו (בירורי המידות ו-ד-ד)).
במה הצד (חדא מתרתי) מועילה אפילו פירכא כל דהו (אמנם הריטב"א מכות ד: (ד"ה ורבי יהודה) חידש בדעת רבי יהודה שלא פורכים פירכא כל דהו אפילו על חדא מתרתי).
בקל וחומר – מועילה פירכא של קל וחמור, אך לא פירכא כל דהו.
ק"ו שהקשו עליו פירכא (מה לפלוני שכן וכו'), והביאו יוכיח (פלוני יוכיח), ונלמד משני מלמדים – נחלקו המפרשים האם הוא עדיין קל וחומר, ולא נפרך בפירכא כל דהו (של"ה תורה שבע"פ מידת ק"ו, שושנת העמקים א, גינת ורדים יח), או שכבר אינו ק"ו אלא מה הצד, ולכן נפרך בפירכא כל דהו, כדין מה הצד (ולא כדין ק"ו) (הליכות עולם ד-ב-ה בתחילתו, בירורי המידות א-א-ד).
גזירה שווה שמופנה משני צדדים אין משיבים עליה (נידה כב:). דהיינו אין משיבים פירכא שלא ישאר קיום לגזירה שווה, אך אם הפירכא רק על דין אחד, ודין אחר כן אפשר ללמוד – כן משיבים (חידושי הר"ן סנהדרין פט, יד מלאכי קכז).
היקש – אין משיבים עליו, דהיינו לא מועילה בו פירכא כלל (בבא קמא סג:, מנחות פב:).

פרטי הדין

פירכא שלא שייך – אעפ"כ פורכים בה, כגון מה לאשה שכן אינה במילה (הליכות עולם ד-ב-ו).
אינה פירכא כלל – יש פירכא שלא נחשבת כלל ואפילו אינה פירכא כל דהו (הליכות עולם ד-ב-ו).
בקי בחדרי תורה – כדי לדרוש ק"ו צריך להיות בקי בחדרי תורה (כך משמע מקידושין י:), ואמנם לומר ק"ו אין צריך בקיאות, אך כדי לדעת שאין עליו פירכא בשום מקום אחר – לזה צריך להיות בקי בחדרי תורה (שהרי על ק"ו בהלכות שבת אפשר לפרוך מהלכות טומאה, וכד') (הגר"ח, הובא בקובץ שיעורים קידושין פד).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אין עונשין ומזהירין מן הדין (ושם בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו אות א הבאנו דעה שטעמו משום שחוששים שיש פירכא), בנייןאב, גזירהשווה, מידות שהתורה נדרשתבהן, קל וחומר.