קובץ יסודות וחקירות/ערבות

הגדרה

אדם נענש על חטאי חבירו אם היה בידו למחות ולא מיחה (סנהדרין כז:, שבועות לט.).
נקרא גם כל ישראל ערבים זה בזה (סנהדרין כז:, שבועות לט.), כל ישראל ערבים זה לזה (כגון רש"י דברים כט-כח).
דינים דומים: ישנם חמישה דינים על האדם להציל את חבירו מאיסורים:
א) לפני עיוור .
ב) תוכחה .
ג) ערבות, ונדון בו בערך זה – ודנו האם הוא דין אחד עם מצוות תוכחה או שהם דינים נפרדים (קובץ שיעורים ביצה סו,סז: ליראים גדריהם נפרדים, לרבינו יונה גדריהם שווים).
ד) מסייע ידי עוברי עבירה – ודנו האם הוא מדין ערבות או שהוא דין נפרד (שדי חמד ח"ד מ-מב עמוד 113).
ה) לאפרושי מאיסורא – ודנו האם הוא מדין לפני עיוור או מדין תוכחה (שדי חמד ח"א א-פד עמוד 210).

מקור וטעם

מקורו מהפסוק "וכשלו איש באחיו" (ויקרא כו-לז), ודורשים: איש בעוון אחיו (סנהדרין כז:, שבועות לט.).
במהותו נחלקו האם הוא דין אחד עם מצוות תוכחה או שהם דינים נפרדים (קובץ שיעורים ביצה סו,סז: ליראים גדריהם נפרדים, לרבינו יונה גדריהם שווים).
בגדרו חקרו האם היא מצווה בפני עצמה, או שהיא חלק מכל מצווה ומצווה (מנחת אשר דברים נב-ב).

בדינים שונים

בדינים שאינו מצווה בהם אין דין ערבות, בין בעשה ובין בלא תעשה. לכן ישראל אינו ערב לכהן באיסורי כהונה, אך עדיין חייב להפרישו מהאיסור מדין הוכח תוכיח (קובץ הערות ח-ח).
דיני דרבנן, גם בהם יש דין ערבות (שדי חמד ח"ד ע-כא עמוד 428).
להוציא ידי חובה בשופר ומגילה, הסתפק החכמת שלמה (על השו"ע או"ח תקפט-א) אם הוא מדין ערבות או מדין שליחות, והסיק שמדין ערבות.
איסור מסייע ידי עוברי עבירה (שהוא איסור דרבנן), נחלקו הפוסקים האם הוא מדין ערבות או שהוא דין נפרד. ונפק"מ לדין מסייע לנשים, שבהן אין דין ערבות (שדי חמד ח"ד מ-מב עמוד 113) .

פרטי הדין

מי שלא מחה בחבירו, שדינו שנתפס בעוונו, וחזר הרשע בתשובה שלמה – נחלקו האחרונים האם תשובתו מועילה לכפר על זה (הערב) שלא מיחה (מוהרימ"ט: מתכפר לערב, יערות דבש: לא מתכפר, חקרי לב: מסתפק בזה. הובאו כולם בשדי חמד ח"ו ה-ב ד"ה ונסתפק עמוד 383).
נסתרות – לדעת רבי יהודה נענשים גם על הנסתרות (סנהדרין מג:, ורבי נחמיה שם חולק). ובטעמו ביאר הרוגאצ'ובר שהוא משום שיש גדר ציבור, שהם כגוף אחד (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה ערבות).
===נשים ===נשים אינן בכלל ערבות (רא"ש, דן בדבריו בשדי חמד ח"ד ע-כ עמוד 428). בדינים שנשים חייבות בהם, גם הן בכלל ערבות (שדי חמד ח"ד ע-כב עמוד 428).
אנשים, דנו הפוסקים האם הם בכלל ערבות נשים (דהיינו האם הם ערבים לנשים) (שדי חמד ח"ד ע-כ עמוד 428: הדגול מרבבה רעא הסתפק בזה, ויש אומרים שכן ערבים).

אנשים

מי שיצא מכלל עמך, הגר"א וסרמן דן בזה האם יש בו דין ערבות (דהיינו האם ערבים לו) (קובץ שיעורים ביצה סו).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכהחברך, איסורים, לאפרושי מאיסורא, לפניעיוור, מסייע ידי עובריעבירה, מצוות, תוכחה.