לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/עיסקא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

אדם מוכר סחורה של חבירו על מנת לקבל ממנו חצי מהרווח. ותיקנו חכמים שדינה הוא שחציה מלווה וחציה פיקדון (רש"י בבא מציעא קד: ד"ה האי וד"ה תקון. הסוגיא בבבא מציעא שם).
לשון "עיסקא" פירושה טירדה באיזה דבר (הערוך ערך עסק).

מקור וטעם

[עריכה]

מקורו הוא תקנה דרבנן (לשון הגמרא בבא מציעא קד: "עבוד רבנן", ולשון רש"י "תקון רבנן הך תקנתא").
טעמו הוא שתיקנו שיהיה נוח גם ללווה וגם למלווה (בבא מציעא קד:). ובביאור הניחותא נחלקו הראשונים האם היא שיחלקו יחד את הרווח וההפסד (רא"ש שם (תחילת סי' ט)) או שהניחותא היא שאם יאנס המלווה לפחות יקבל מחצית, והלווה לא ישלם את כולו (רי"ף שם).

המלוה

[עריכה]

דנו האחרונים מה דינו של חלק המלווה לגבי כמה וכמה דינים, כדלקמן. קניין אגב – פיקדון נקנה בקניין אגב. מלווה לא נקנה באגב. לגבי חלק המלווה הסתפק הקצוה"ח (סו-לה בתחילתו) האם נקנה באגב, והסיק שכן.
קניין כתיבה ומסירה – שטר פיקדון לא נקנה בכתיבה ומסירה . אך השטר על חלק המלווה כן נקנה בכתיבה ומסירה (קצוה"ח סו-לה).
מחילה מועילה על מלווה אך לא על פיקדון (רמ"א חו"מ רמא-ב). אך על חלק המלווה שבעיסקא לא מועילה, כיוון שגוף הדבר נקנה לו (קצוה"ח סו-לה).
לקידושין או למכר – אפשר לקדש אשה בפיקדון אך לא במלווה (קידושין ו:). ונחלקו האחרונים האם אפשר לקדש אשה או למכור תמורת חלק המלווה שבעיסקא (קצוה"ח סז-ב (ד"ה ובעיקר) בדעת רש"י והרמב"ם) או שאי אפשר, כשאר מלווה (הגהות מיימוניות, הובא בקצוה"ח שם).

פרטי הדין

[עריכה]

חזרה – המקבל עיסקא יכול לחזור בו בחצי היום, כדין פועל (שו"ע יו"ד קעז-לו). וכל מה שיכול לחזור בו הוא מטורח פעולתו, אך מחיוב השמירה אינו יכול לחזור, דלא גרע משאר שומרים (קצוה"ח עד-א בסופו).
שמירה – על חלק הפיקדון נחלקו האם הוא שומר חינם (רמב"ם שלוחין ו-ב ורשב"ם בבא בתרא ע: ד"ה דאמרי) או שומר שכר, שהרי מקבל שכר (ראב"ד שם). אך גם לראב"ד אינו שומר שכר לעניין שיצטרך נטירותא יתירתא (גידולי שמואל בבא מציעא קד: סוף ד"ה אמרי).

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים: חוב, שומרים.