קובץ יסודות וחקירות/עובר

הגדרה

דיני הוולד קודם שנולד, כאשר הוא עדיין במעי אימו.
בערך זה נדון בין בעובר אדם ובין בעובר בהמה. אמנם חלק מהפרטים שייכים רק באדם (כגון האם יורש), וחלקם שייכים רק בבהמה (האם נקרא שור).

מקור וטעם

במהותו דנו האם הוא בכלל אדם (ונקרא איש, ונקרא נפש, ויש לו חיות בפני עצמו) או לא (האריכו בזה העמק שאלה קסז, ומשנה הלכות ח"ט סי' של). ונביא לזה ארבע נפק"מ:
א) מעוברת שהריחה ביום הכיפורים – האם מאכילים אותה בגלל חשש סכנה של העובר, או רק בגלל חשש סכנה שלה.
ב) חילול שבת בשביל להציל את העובר – האם הוא גם כשהאם חיה, או רק כשהיא מתה, שאז הוא נחשב חי אלא שדלת ננעלת בפניו (את חילוק זה בין אם חיה למתה כתבו גם תוס' נידה מד: ד"ה איהו) . והרמב"ן כתב שמחללים שבת על העובר, אך לא משום שהוא אדם, אלא מטעם שמוטב שתחלל עליו שבת אחת ואל יחלל שבתות הרבה.
ג) הפלת עובר בשביל סכנת אבר של האם – האם מותר (שלוש הנפק"מ הנ"ל הובאו במשנה הלכות ח"ט סי' של).
ד) הפלת עובר בשביל סכנת האם – מפילים את העובר. ובטעם לזה – רש"י (סנהדרין עב: ד"ה יצא) כתב שהוא משום שעדיין אינו נפש, אך הרמב"ם (רוצח ושמירת הנפש א-ט) והשו"ע (חו"מ תכה-ב) כתבו שהוא משום שהוא כרודף אחריה להורגה (דן בזה חוות יאיר סי' לא).
(ומעין זה, לגבי עובר בהמה דנו בכמה סוגיות האם חל עליו שמו, כגון האם נקרא שור והאם נקרא בהמה (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה עובר אות ע)).
גדרו הוא עד שיצא ראשו, אך משיצא ראשו הוא כיילוד (רש"י סנהדרין עב: ד"ה יצא). ואם יצא דרך מרגלותיו – עד שיצא רובו (פתחי תשובה חו"מ תכה-ב).

פרטי הדין

המזכה לעובר – נחלקו בזה בגמרא האם קנה, ולהלכה לא קנה (כתובות ז:, בבא בתרא קמב:).
בטעם הדעה שהמזכה לעובר קנה, יש שני טעמים: שסובר שעובר נחשב בא לעולם, או שסובר שאדם מקנה לדבר שלא בא לעולם (תוס' כתובות ז: ד"ה המזכה).
ובקשר בין המחלוקות האם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם והאם אדם מקנה לדבר שלא בא לעולם – יש דעות הפוכות: יש אומרים שאדם מקנה דשב"ל אך לא לדשב"ל, ויש אומרים להיפך, שמקנה לדשב"ל אך לא דשב"ל (תוס' כתובות ז: ד"ה המזכה).
המזכה לעובר שבמעי אשתו קנה, שדעתו של אדם קרובה אצל בנו (בבא בתרא קמב:). ובביאור טעם זה נחלקו הראשונים האם הוא משום שגמר ומקנה בכל ליבו (רשב"ם בבא בתרא קמב: ד"ה קרובה), או כדי שלא תיטרף דעתו עליו (ריטב"א כתובות ז: ד"ה והלכתא).
האם יורש – לדעה שאין לו זכייה ואינו יורש, חידש הגר"ח שאין הכוונה שאין לו דין יורש כלל, אלא רק אינו יכול לזכות בנכסים (קובץ הערות מ-ה).
לדעה שהוא כן יורש, אעפ"כ אינו נקרא בנו של אביו, שעדיין אינו בנו לגמרי (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה עובר יורש).
דבר שלא בא לעולם – יש בעובר (בין באדם ובין בבהמה) שלוש דעות:
א) רמב"ם: הוא דבר שבא לעולם.
ב) טור ושו"ע: הוא דבר שלא בא לעולם (קצוה"ח רט-א בתחילתו הביאם ודן בדבריהם).
ג) רשב"ם: נחשב מקצת בא לעולם (קצוה"ח רט-ב סוף ד"ה והנה).
אחר שמתה האם – לכו"ע הוא דבר שבא לעולם, שהוא כמאן דמונח בקופסא (קצוה"ח רט-ג בתחילתו) .
הפלת עובר – נחלקו האחרונים מהו מקור האיסור:
א) בכלל שפיכות דמים, אלא שאינו מסור לבית דין (שו"ת צפנת פענח ורשא ח"א נט).
ב) חצי שיעור (מהר"ם שיק יו"ד קנה).
ג) חובל (שו"ת בית שלמה חו"מ קלב, מהרי"ט צז).
ד) הוצאת זרע לבטלה (שו"ת חוות יאיר לא, עטרת חכמים אה"ע א, זכותא דאברהם).
ה) בל תשחית (שואל ומשיב).
ו) מכך שמותר לחלל שבת בשביל להציל את העובר, מוכח שאסור להורגו (מנחת אשר שמות ב-א, והביא שם את כל הדעות דלעיל) .

ערכים קרובים

ערכים קרובים: עובר ירך אימו (היחס בין העובר לאימו).